בְּרֵאשִׁית מ״ט · י״ג

לחוף ימים. עַל חוֹף יַמִּים תִּהְיֶה אַרְצוֹ (יבמות מ"ה); חוֹף, כְּתַרְגּוּמוֹ סְפָר, מרק"א בְּלַעַז, וְהוּא יִהְיֶה מָצוּי תָּדִיר עַל חוֹף אֳנִיּוֹת בִּמְקוֹם הַנָּמֵל, שֶׁאֳנִיּוֹת מְבִיאוֹת שָׁם פְּרַקְמַטְיָא, שֶׁהָיָה זְבוּלֻן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַמְצִיא מָזוֹן לְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, וְהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ (דברים ל"ג), זְבוּלֻן יוֹצֵא בִּפְרַקְמַטְיָא, וְיִשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּאֹהָלִים:

וירכתו על צידן. סוֹף גְּבוּלוֹ יְהֵא סָמוּךְ לְצִידֹן: ירכתו. סוֹפוֹ, כְּמוֹ וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן:

זְבוּלֻן עַל סְפַר יַמְמַיָּא יִשְׁרֵי וְהוּא יְכַבֵּשׁ מְחוֹזִין בִּסְפִינַן וְטוּב יַמָּא יֵיכוּל וּתְחוּמֵהּ יְהֵי מָטֵי עַל צִידוֹן

לחוף ימים. גם זה לאות, כי זאת דרך נבואה, ופי' לחוף מחוז והוא מגזרת "חופף עליו כל היום" (דבר' לג יב) כי האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח:

וירכתו על צידון. שיגיע ירכו על צידון:

לחוף ימים - שפת הים שהים חופף שם ומתחכך. ואם תאמר מה בצע, מאחר ששפת הים גבוהה מאד ואין יכולין לרדת שם לקנות סחורה, לכן הוא מפרש -

והוא לחוף אניות - במקום הנמל והשפה נמוכה ובאין האניות ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות.

על צידן - שהוא מקום סחורה רבה, כדכתיב: סוחר צידון עובר ים מלאוך. ובישעיה כתיב: בושי צידון כי אמר ים מעוז הים וגו'. ולכן אמר משה: שמח זבולון בצאתך בים לסחורה.

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. בְּאַרְצוֹ כִּי יִירַשׁ מְקוֹם חוֹף יַמִּים, וְהִקְדִּים זְבוּלֻן הָעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא לְיִשָּׂשכָר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּבִרְכָתוֹ בְּאָמְרוֹ "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג:יח), כִּי אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם קֹדֶם דֵּי מַחְסוֹרוֹ, כְּאָמְרָם "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אבות ג:יז), וּכְשֶׁיְּסַיֵּעַ הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לְהַמְצִיאוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּזְבוּלֻן, הִנֵּה עֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה תִּהְיֶה מְיֻחֶסֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְזֹאת הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בְּמַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁיְּסַיֵּעַ כָּל הָעָם לְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּאָמְרוֹ "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב" (דברים לג:י), וְיִזְכּוּ כֻּלָּם לְחַיֵּי עוֹלָם כְּאָמְרָם כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין צ.).

וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת. חוּץ מֵאַרְצוֹ הוֹלֵךְ לְחוֹף אֳנִיּוֹת בְּמִינֵי סְחוֹרָה, כְּגוֹן טָרִית וְחִלָּזוֹן וּזְכוּכִית לְבָנָה שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים בַּיַּמִּים וּבַחוֹל שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ "כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (דברים לג:יט).

זבולן לחוף ימים הזכיר השבטים כסדר תולדותם רק זבולן הזכירו קודם יששכר לפי שנחלת יששכר נפלה בין זבולן ובין דן. ד״‎א על ידי שזבולן היה עוסק בפרקמטיא בגלל יששכר מינה זבולן תחלה.

על צידן שהוא מקום סחורה כדכתיב סוחר צידון עובר ים מלאוך, ולכן ברכו משה שמח זבולן בצאתך בים לסחורה.

על צידן סמוך לצידון דוגמת וסכות על הארן.

זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכּוֹן וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁזְּבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ״ (דברים לג:יח), כִּי הַמָּמוֹן אֵין לוֹ שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי הוֹצָאָה, וְהַהוֹצָאָה טוֹב בּוֹ מֵהַקִּבּוּץ, אֲבָל ״יִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״ (דברים לג:יח), כִּי קִנְיַן הַמָּמוֹן אֵינוֹ דָּבֵק בּוֹ כְּקִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא תָּמִיד בְּאׇהֳלוֹ וְאֵינוֹ תָּלוּי בְּהוֹצָאָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם נִשְׁאַר הַקִּנְיָן בְּאׇהֳלוֹ יֵשׁ בּוֹ שְׁלֵמוּת. וְכֵן פָּסוּק זֶה בָּא לְגַלּוֹת הַהֶעְדֵּר הַכָּרוּךְ בָּעוֹסְקִים בְּקִנְיַן הַמָּמוֹן, כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁכָּל יְמֵיהֶם אֵין לָהֶם מְנוּחָה, יֵשׁ בָּהֶם עוֹד חֶסְרוֹן אֶחָד וְהוּא פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, כִּי הוּא וּבֵיתוֹ וּסְחוֹרָתוֹ מְפֻזָּרִים וּמְפוֹרָדִים זֶה מִזֶּה, כִּי מִשְׁכַּן בֵּיתוֹ יִהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהוּא עַצְמוֹ יִהְיֶה בַּדֶּרֶךְ אוֹ בָּאֳנִיָּה בְּלֶב יָם, וּסְחוֹרָתוֹ בְּמָקוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי נַפְשׁוֹ מְפֻזָּר, כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל בֵּיתוֹ שֶׁבַּמִּזְרָח, וּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל סְחוֹרָתוֹ שֶׁבַּמַּעֲרָב, וּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל עַצְמוֹ בֵּין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכּוֹן״ - כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, אֲבָל הוּא לֹא יִשְׁכּוֹן בְּבֵיתוֹ, אֶלָּא ״הוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת״ (בראשית מט:יג), כִּי כָל יָמָיו יִהְיֶה בָּאֳנִיָּה בְּלֶב יָם, ״וְיַרְכָתוֹ״ - הַיְינוּ סְחוֹרָתוֹ וּמָמוֹנוֹ שֶׁנִּקְרָא ״הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו״ שֶׁמְּקִימוֹ עַל רַגְלָיו, כְּיָרֵךְ זֶה הַמַּעֲמִיד אֶת הָאָדָם וּמְקִימוֹ, ״עַל צִידוֹן״ (בראשית מט:יג) - כִּי הוּא מְקוֹם סְחוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיהו כג:ב) ״סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ״. וְעַל זֶה אָמַר חָכָם אֶחָד שֶׁיַּצִּילוֹ ה׳ מִפִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ מְפֻזֶּרֶת בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, וְהִזְכִּיר הַהֵפֶךְ אֵצֶל יִשָּׂשכָר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.