חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ {פ}

חכלילי. לְשׁוֹן אֹדֶם, כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם (משלי כ"ג), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שׁוֹתֵי יַיִן עֵינֵיהֶם מַאְדִּימִין:

מחלב. מֵרֹב חָלָב, שֶׁיְּהֵא בְּאַרְצוֹ מִרְעֶה טוֹב לְעֶדְרֵי צֹאן; וְכֵן פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא: אֲדֹם עֵינַיִם יְהֵא מֵרֹב יַיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם יְהֵא מֵרֹב חָלָב. וּלְפִי תַרְגּוּמוֹ עֵינַיִם לְשׁוֹן הָרִים, שֶׁמִּשָּׁם צוֹפִים לְמֵרָחוֹק, וְעוֹד תִּרְגְּמוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים, לְשׁוֹן מַעְיָנוֹת וְקִלּוּחַ הַיְקָבִים, נַעֲווֹהִי - יְקָבִים שֶׁלּוֹ, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא בְּמַסֶּכֶת עֲ"זָ (דף ע"ד), נַעֲוָא אַרְתְּחוֹ יְחַוְּרָן בִּקְעָתֵהּ - תַּרְגּוּם שִׁנַּיִם, לְשׁוֹן שִׁנֵּי הַסְּלָעִים:

יְסַמְקוּן טּוּרוֹהִי בְּכַרְמוֹהִי יְטוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמָר יְחַוְרָן בִּקְעֲתֵהּ בְּעִיבוּר וּבְעֶדְרֵי עָנָא

ולבן שנים. שם התואר ונקרא שנים על שם מערכות שנים בעבור היותם שתי מערכות, ואמר הגאון ז"ל, חכלילי עינים יותר מהיין, וכן אמר מחלב ואחרים אומרים, כי לבן שינים שלא יאכל דבר טמא ולא יתור אחר עיניו וזה דרך דרש משובש

והזכיר בתחלה השבטים כאשר נולדו רק הקדים זבולן על יששכר בעבור נפול נחלתו בין זבולן ובין דן:

חַכְלִילִי עֵינַיִם אָמְרוּ הַמְּפָרְשִׁים (רש"י ראב"ע והרד"ק) שֶׁהוּא עִנְיַן אַדְמִימוּת, שֶׁיִּתְאַדְּמוּ עֵינָיו מֵרֹב שְׁתִיַּת יַיִן, וְכָמוֹהוּ "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" (משלי כג כט). וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהוּא הָפוּךְ מִן "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ" (יחזקאל כג מ), וְנִכְפְּלָה בּוֹ הַלָּמֶ"ד כְּמִנְהַג רַבִּים, וְהוּא כְּעִנְיַן מִכְחוֹל הָעֵינַיִם הַיָּדוּעַ וּמֻרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (כלים פי"ג מ"ב), וְכֵן שְׁמוֹ בְּעַרְבִי "אַל כְּחוּל", יֹאמַר שֶׁהוּא כְּחוֹל הָעֵינַיִם מִן הַיַּיִן, כִּי כַּאֲשֶׁר אֲחֵרִים כּוֹחֲלִים אוֹתָם בַּפּוּךְ שֶׁהוּא הָ"אַל כְּחוּל" כֵּן יִכְחֹל אוֹתָם הוּא בְּיַיִן, וּכְמוֹ שֶׁהָאֲחֵרִים מְלַבְּנִים שִׁנֵּיהֶם בְּתַמְרוּקִים כֵּן יְלַבֵּן אוֹתָם בְּחָלָב, וְהַמָּשָׁל לְרִבּוּי הַיַּיִן וְהֶחָלָב בְּאַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:י"ב). וְכֵן "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם", כְּמוֹ כַּחְלִילוּת, יֹאמַר שֶׁעֵינָיו כְּחֻלּוֹת בְּיַיִן וְלֹא יוּכַל לְהַסְתִּיר שִׁכְרוּתוֹ. אוֹ יֹאמַר "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִכְחוֹל עֵינָיו תָּמִיד, לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, כִּי הַיַּיִן יַחְשִׁיךְ אֶת עֵינֵיהֶם וְיוֹרִידוּ דִּמְעָה וְתִמַּקְנָה בְּחוֹרֵיהֶן, וְיִצְטָרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בְּמִכְחוֹל תָּדִיר, יְסַפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּת הַיַּיִן בָּרָעוֹת הַבָּאוֹת לוֹ מִבַּחוּץ, בִּמְדָנִים וּבִפְצָעִים וְשֶׁיִּשָּׁמַע בְּבֵיתוֹ אוֹי וַאֲבוֹי, וְיַזְכִּיר הַנֶּזֶק הַהוּא הַהֹוֶה לוֹ מִמֶּנּוּ בְּגוּפוֹ, חֶשְׁכַת עֵינָיו וְתַחֲלוּאֵיהֶם הָרַבִּים. וְזֶה פֵּרוּשׁ וְעִנְיָן נָכוֹן:

חכלילי - אדמות עינים קרוי כן.

ולבן שנים - משתיית חלב, כדכתיב: שתיתי ייני עם חלבי. וכן: בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב.

ולבן - כמו לבן. כשהוא דבוק יאמר וּלְבֶן. כמו: מן חלב וחלב צאן.

חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. חֲמִישִׁית מֵאוֹתוֹתָיו תִּהְיֶה שֶׁיִּגְדַּל שׂוֹבַע שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּאָמְרוֹ "יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ" (תהלים עב:טז). וְכְּאָמְרָם (שבת ל.) עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת וּכְלֵי מִילַת.

חַכְלִילִי עֵינַיִם וְגוֹ׳. יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ס״ח:ז׳) ״מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״ג) בְּכִי וְשִׁירוֹת - בְּכִי לְמִצְרַיִם וְשִׁירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ חַכְלִילִי עֵינַיִם לְשׁוֹן אַדְמִימוּת שֶׁהוּא עִנְיַן הַדִּינִים, שֶׁכָּל הָאַדְמִימוּת יוֹרֶה עַל עוֹצֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי דָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. וְאָמַר מִיָּיִן פֵּרוּשׁ מִמְּקוֹר הַדִּין שֶׁהוּא הַיַּיִן. אוֹ יִרְמוֹז סִבַּת הַנְּקָמָה הִיא מִיַּיִן, פֵּרוּשׁ מִצַּד מַה שֶׁחָבְלוּ וּפָשְׁעוּ בְּנֵי תּוֹרָה מִלִּלְמוֹד, לִבִּי לִבִּי עַל דָּבָר זֶה, מֵעַי מֵעַי עַל אֲשֶׁר מָנְעוּ בְּנֵי עַוְלָה אוֹתָנוּ מֵעֲסוֹק בְּתוֹרַת אֵל חַי, וְעַל זֶה יִנְקוֹם נָקוֹם בְּהִתְעוֹרְרוּת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים. וּבַזְּמַן עַצְמוֹ וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב יַרְאֶה לָנוּ לוֹבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, וְאוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז בְּאָמְרוֹ ״וּלְבֶן״ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ בֵּן, דִּכְתִיב (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי״. וְאָמְרוֹ מֵחָלָב הוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְעוֹרֵר עָלֵינוּ אָבִינוּ הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא נוֹקֵם נָקָם, וְהוּא אָמְרוֹ (מיכה ז׳:ט״ו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳, כְּשֵׁם שֶׁאָז הָיָה בְּכִי וְשִׁירוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.