וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃

ויתמך יד אביו. הֵרִימָהּ מֵעַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּתְמָכָהּ בְּיָדוֹ:

וַחֲזָא יוֹסֵף אֲרֵי שַׁוִּי אָבוּהִי יַד יְמִינֵהּ עַל רֵישָׁא דְאֶפְרַיִם וּבְאֵישׁ בְּעֵינוֹהִי וְסָעֵד יְדָא דְאָבוּהִי לְאַעֲדָאָה יָתַהּ מֵעַל רֵישָׁא דְאֶפְרַיִם לְאַנָחוּתַהּ עַל רֵישָׁא דִמְנַשֶּׁה

וַיֵּרַע בְּעֵינָיו אוּלַי יוֹסֵף הָיָה אוֹהֵב אֶת מְנַשֶּׁה יוֹתֵר בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ בְּכוֹר, לָכֵן חָרָה לוֹ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי חָשַׁב שֶׁטָּעָה אָבִיו בָּהֶם, וְאִם הָיְתָה בִּרְכָתוֹ בִּבְלִי דַּעַת לֹא תָּבֹא בִּרְכָתוֹ עֲלֵיהֶם כִּי אֵינֶנָּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי" נִתְפַּיֵּס:

כי ישית - קודם שיברכם וראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף לאביו לא כן אבי. אין לפרש ולומר לא יפה אתה עושה, הלא היה לו לשאול לאביו מדוע אתה עושה כן, אלא כך אמר יוסף ליעקב: לא כך סדורים הבנים כמו שאתה סבור שלא דקדקתי להביאם בסדר לפי ימינך ושמאלך לתת הבכור לימינך והצעיר לשמאלך, אלא בימיני לקחתי הבכור והצעיר בשמאלי, לכך אתה מעקם ידיך להבאתי להסיר אותה מעל ראש אפרים כדי לשימה על ראש מנשה. וכן כל לשון הסרה כתובים בקוצר. סורה אלי אל תירא, סורה משם לפנות אלי. ויסורו אליו, סרו משם לבא אליו.