בְּרֵאשִׁית מ״ח · ט״ז

המלאך הגאל אתי. מַלְאָךְ הָרָגִיל לְהִשְׁתַּלֵּחַ אֵלַי בְּצָרָתִי; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וְגוֹ' אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל (בראשית ל"א):

יברך את הנערים. מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם:

וידגו. כַּדָּגִים הַלָּלוּ שֶׁפָּרִים וְרָבִים וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם:

מַלְאָכָא דִי פְרַק יָתִי מִכָּל בִּישָׁא יְבָרֵךְ יָת עוּלֵמַיָּא וְיִתְקְרֵי בְהוֹן שְׁמִי וְשׁוּם אֲבָהָתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וּכְנוּנֵי יַמָּא יִסְגוּן בְּגוֹ בְנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרְעָא

וטעם המלאך הגואל אותי, תמצא בפ' ואלה שמות:

ויקרא בהם שמי. כי הנה כל ישראל יקראו אפרים, גם יוסף, גם אמר הכתוב "רחל מבכה על בניה" (ירמי' לא יד), כי היא היתה עיקר מחשבתו, על כן אמר הכתוב "בני רחל אשת יעקב" (בראשית מו יט), וכאשר ילדה רחל מיד אמר ללבן "שלחני", (בראשית, ל, כה) גם נתן לו הבכורה, כי הוא ראשית מחשבתו, ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה, היה יוסף שהוא פטר רחם, ולא דן וגד, כי הם בני השפחות, והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף:

וְטַעַם וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אָמַר "בָּהֶם", וְהִנֵּה לֹא נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מְנַשֶּׁה. וְאוּלַי בַּעֲבוּר שֶׁיִּקָּרְאוּ "בֵּית יוֹסֵף". וְהַנָּכוֹן שֶׁיַּעֲמֹד זַרְעָם וּשְׁמָם, וְיִהְיֶה שֵׁם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב נִזְכָּר בָּהֶם לְעוֹלָם:

ויקרא בהם שמי - שיחיה זרעם וזרע זרעם.

וידגו - מגזרת חטופי למד פעל של ה"י כמו מן בכה ויבכו, מן שבה וישבו.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ. צִוָּה שֶׁהַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים אִם אֵינָם רְאוּיִים לְבִרְכָּתְךָ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי:

וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. לֹא שֵׁם תֶּרַח וְנָחוֹר, כִּי הַצַּדִּיקִים לֹא יִקָּרֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם אֲבוֹתֵיהֶם הָרְשָׁעִים, וְכֵן בְּהֵפֶךְ, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין נב.) דְּקָרִינָן לְרָשִׁיעָא אֲפִלּוּ בַּר צַדִּיקָא רָשִׁיעָא בַּר רָשִׁיעָא, שֶׁלֹּא יִתְיַחֵס לְאָבִיו הַצַּדִּיק אֲבָל יִתְיַחֵס לְאֵיזֶה מֵאֲבוֹתָיו הָרְשָׁעִים. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים וְנֶעֱזָרִים לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִתְיַחֵס לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק, עַל דֶּרֶךְ (תהלים פו:יא) "יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה" אֶת "שְׁמֶךָ":

המלאך הגאל פתח הכתוב דבריו של יעקב בשם הקב״‎ה וסיים במלאך, אלא ה״‎ק הקב״‎ה אשר התהלכו אבותי לפניו על ידי המלאך הגאל אתי, הוא יברך את הנערים.

וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי. שֶׁיִּקָּרֵא לָהֶם כָּל מַה שֶּׁמּוֹרֶה עָלָיו שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי, כִּי שֵׁם יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים״ (בראשית לב:כט), כָּךְ יִהְיֶה צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳, וְיַעֲקֹב עַל שֵׁם עֵקֶב רַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, כִּי תָּמִיד רֵאשִׁיתָם מִצְעָר וְאַחֲרִיתָם יִשְׂגֶּא מְאֹד, וְאַבְרָהָם עַל שֵׁם ״אַב הֲמוֹן גּוֹיִם״ (בראשית יז:ה) כָּךְ יִהְיוּ רֹאשׁ לְכָל הָאוּמּוֹת, וְיִצְחָק תַּרְגּוּמוֹ וַחֲדִי, כָּךְ תִּהְיֶה תָּמִיד הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם.

וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. הָיָה לוֹ לוֹמַר בָּאָרֶץ, מַהוּ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:) שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים חוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלְעוּ בַּקַּרְקַע כוּ׳, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וּמְבַצְבְּצִים וְהוֹלְכִים לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְכוּ׳. וּלְפִי זֶה הָיוּ פָּרִים וְרָבִים בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מַמָּשׁ, כִּי לֹא לְחִנָּם נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס זֶה שֶׁהָיוּ נִבְלָעִים בַּקַּרְקַע, וַדַּאי לִכְדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם עַיִן הָרַע שֶׁל הַמִּצְרִים. עַל כֵּן נִתְכַּסּוּ בַּקַּרְקַע כְּדָגִים הַמְכֻסִּים בַּמַּיִם, וּבְסִבַּת הֱיוֹתָם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מַמָּשׁ נַעֲשׂוּ רַבִּים כְּדָגִים, כִּי לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם עֵינָא בִּישָׁא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם״ (שמות א:ז).

וְנָתַן בִּרְכַת הָרִבּוּי דַּוְקָא לְיוֹסֵף, כִּי שְׁמוֹ מוֹרֶה עַל הַתּוֹסָפוֹת וְהָרִבּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל כד) ״יוֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א יא) ״יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים״, וְהָיְתָה בְּרָכָה זוֹ רְאוּיָה בְּיוֹתֵר אֶל אֶפְרַיִם עַל שֵׁם ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״, עַל כֵּן נָתַן יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, כִּי חָשַׁב יַעֲקֹב שֶׁשְּׁמוֹ מְסַיֵּעַ לוֹ לְקַבָּלַת בְּרָכָה זוֹ. וְיוֹסֵף חָשַׁב שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי לִתְלוֹת בִּרְכַת הָרִבּוּי בַּבֵּן הַבְּכוֹר, כִּי אֵלָיו פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם בַּיְּרֻשָּׁה, עַל כֵּן גַּם בִּרְכַת הָרִבּוּי לוֹ יָאֲתָה בְּיוֹתֵר. וְהֵשִׁיב יַעֲקֹב ״יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי״. הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים ״יָדַעְתִּי״, כְּנֶגֶד בִּרְכַת פִּי שְׁנַיִם שֶׁל הַבְּכוֹר, וְאָמַר ״גַּם הוּא יִגְדָּל וְגַם הוּא יִהְיֶה לְעָם״, הִזְכִּיר שְׁנֵי ״גַּם״, לִרְמֹז עַל הַכֶּפֶל, כְּאִלּוּ אָמַר יָדַעְתִּי מִן פִּי שְׁנַיִם שֶׁל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר מִזֶּה הַצַּד הָיָה מִן הָרָאוּי לִתֵּן לוֹ בְּיוֹתֵר חֵלֶק בְּבִרְכַת הָרִבּוּי לְצָרֵף הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם ״אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵר בְּיוֹתֵר בַּקְּטַנִּים, וְכָל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צַד קַטְנוּת אָז בְּיוֹתֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ לְשִׁיתוֹ לְאַלְפֵי רְבָבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז ז) ״לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם וְגוֹ׳ כִּי אַתֶּם הַמְעַט״. וּכְתִיב (ישעיהו ס כב) ״הַקָּטֹן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם״. וְקָרָה זֶה לְכָל זֶרַע אַבְרָהָם, כִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכוֹר לְאַבְרָהָם נִפְסַל יִשְׁמָעֵאל וְנִבְחַר יִצְחָק, עֵשָׂו בְּכוֹר לְיִצְחָק נִפְסַל עֵשָׂו וְנִבְחַר יַעֲקֹב, רְאוּבֵן בְּכוֹר לְיַעֲקֹב נִפְסַל רְאוּבֵן וְנִבְחַר יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה בְּכוֹר לְיוֹסֵף נִבְחַר אֶפְרַיִם בְּיוֹתֵר, וְרֶמֶז זֶה הֲלֹא דָּבָר הוּא. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ.

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַאֲמַר ה׳ אֲשֶׁר יְצַו ה׳ אֶת יְדִידָיו אֵלָיו יִקָּרֵא שֵׁם מַלְאָךְ, כִּי קוֹל ה׳ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ (תהלים כט:ז). וְהוּא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ ״הַמַּלְאָךְ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה מֵימְרָא דַּה׳ בְּסַעֲדָם וִיבָרֵךְ אוֹתָם.

וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ בְּהַדְרָגַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם בָּעוֹלָם יָכוֹל לְנַתֵּק אוֹ לְקַלְקֵל בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכוּלָּן יַחַד, כְּמוֹ כֵן הֵם.

עוֹד יִרְצֶה לְשׁוֹן יְקָר וּגְדֻלָּה, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּגִּיעַ בְּאֶמְצָעוּתָם יְקָר לְשֵׁם אָבוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כ״ג:כ״ד) ״גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי י״ז:ו׳) ״עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים״, וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנָתָם הַהֲגוּנָה וְדַרְכָּם הַיָּשָׁר עַד שֶׁיַּגִּיעַ יְקָר לַאֲבוֹת אֲבוֹתָם:

עוֹד יִרְמוֹז כִּי יִהְיֶה לָהֶם חִבּוּב הַזְכָּרַת שְׁמָם לִפְנֵי ה׳ כְּחִבּוּב הַזְכָּרַת שֵׁם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וְגוֹ׳ כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי שְׁמוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם נִתְיַקֵּר בְּעֵינֵי ה׳ וּמַזְכִּירוֹ בְּחֵשֶׁק וְחִבָּה יְתֵרָה:

וְיִדְגּוּ לָרֹב וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק (בראשית א:כב) ״וַיְבָרֶךְ אוֹתָם״ וְגוֹ׳ הָאָמוּר בַּדָּגִים, כִּי הֻצְרַךְ ה׳ לְבָרְכָם לְצַד שֶׁמְּקוֹם דִּירָתָם הוּא נֶגְדִּיִּי בַּקָּצֶה הָאַחֲרוֹן לִבְחִינַת הַלֵּידָה, לָזֶה הִגְדִּיל בָּהֶם כֹּחַ הַמּוֹלִיד לְהוֹלִיד אֲפִלּוּ בַּמַּיִם, וְכָאן אָמַר יַעֲקֹב שֶׁיִּדְגּוּ כַּדָּגִים בְּרִבּוּי הַלֵּדָה וְיִהְיֶה לָהֶם גֶּדֶר זֶה בָּאָרֶץ, וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה בִּרְכָתָם גְּדוֹלָה מִבִּרְכַּת הַדָּגִים לֶהֱיוֹתָם בַּמַּיִם, וְהָבֵן.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּקֶרֶב, רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ נֶחְבָּאִים בִּפְנִים, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ (סוטה לו:) בִּזְמַן שֶׁנִּתְקַיְּמָה בִּרְכַּת יַעֲקֹב בָּהֶם: ״לְכוּ הַחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְּעָרִים״, כִּי יְהוֹשֻׁעַ פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב כְּפֵרוּשֵׁנוּ. וְיֵשׁ דְּרָשָׁה בָּזֶה (ברכות נה:) שֶׁהִמְשִׁילָם לְדָגִים שֶׁאֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וּבָזֶה הֵם בְּגָדֵר עֶלְיוֹן מֵהַדָּגִים.