בְּרֵאשִׁית מ״ח · י״ח

וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

במילים פשוטות

יוסף אומר לאביו ״לא כן אבי״, שכן מנשה הוא הבכור, ומבקש שישים את ימינו על ראשו. רשב״ם מבאר את מהלך הדברים: יוסף אומר שלא טעה בסידור הבנים אלא הביא את הבכור לימין יעקב ואת הצעיר לשמאלו, ויעקב משיב לו שהוא יודע זאת אך מתכוון בכוונה לתת את ימינו על הצעיר. ספורנו מבאר שהסמיכה ביד מכוונת את הנפש אל הנסמך, וכוח הימין חזק מכוח השמאל, ולכן ביקש יוסף שהימין תונח על הבכור. חזקוני מבאר שיוסף אמר שאין הבנים מסודרים כפי שאביו סבור. אור החיים מאריך בביאור הספק שהיה ליוסף בכוונת אביו.
מבוסס על רשב״ם, ספורנו, חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּהִי לָא כֵן אַבָּא אֲרֵי דֵין בּוּכְרָא שַׁו יְמִינָךְ עַל רֵישֵׁהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לא כן אבי - לא עשיתי כן אלא הבכור הבאתי לימינך והצעיר לשמאלך. אמר לו יעקב: ידעתי בני ידעתי כי חכם אתה והביאתם כסדר לפי ימיני ושמאלי, מפני שאתה סבור שאשים ימיני על הבכור, אבל אני מתכוין לתת ימיני על הצעיר שהוא לימינך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כִּי זֶה הַבְּכוֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. כִּי אָמְנָם הַסְּמִיכָה בְּיָד תְּכַוֵּן הַנֶּפֶשׁ אֶל מַה שֶׁנִּסְמַךְ עָלָיו, כְּעִנְיַן "וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו" (במדבר כז:כג), וְכֹחַ הַיָּמִין חָזָק מִכֹּחַ הַשְּׂמֹאל, וּתְכַוֵּן יוֹתֵר סְמִיכַת הַיָּמִין אֶל הַיָּמִין מִמַּה שֶׁתְּכַוֵּן אוֹתָהּ סְמִיכָה הַשְּׂמֹאל אֶל הַשְּׂמֹאל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא כן אבי אינם סדורים כמו שאתה סבור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף וְגוֹ׳ לֹא כֵן אָבִי. טַעַם שֶׁהֶאֱרִיךְ כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים ״לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכוֹר״, וְחָזַר עוֹד לוֹמַר ״שִׂים יְמִינְךָ״ וְגוֹ׳:

הִנֵּה נִסְתַּפֵּק יוֹסֵף בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא שֶׁחָשַׁב יַעֲקֹב כִּי הַבָּנִים הָיוּ לְקוּחִים בְּיַד יוֹסֵף בִּשְׁעַת בְּרָכָה, וְיָדוּעַ הַדָּבָר כִּי יִקַּח בִּימִינוֹ הַבְּכוֹר וּבִשְׂמֹאלוֹ הַצָּעִיר, וּכְפִי זֶה יִהְיוּ לִפְנֵי יַעֲקֹב הַבְּכוֹר לִשְׂמֹאלוֹ וְהַצָּעִיר לִימִינוֹ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר וְאוֹתוֹ יָשִׂים אָבִיו בְּיַד יְמִינוֹ. וְדֶרֶךְ שֵׁנִי שֶׁבְּכַוָּנַת הַמְכֻוָּן שִׂכֵּל אֶת יָדָיו לָשׂוּם יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר, לָזֶה אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה אִם כַּוָּנָתוֹ הִיא לְחָשְׁבוֹ כִּי לְקָחָם אֲבִיהֶם בְּיָדוֹ הַבְּכוֹר לִימִינוֹ שֶׁל יוֹסֵף אָמַר לֹא כֵן אָבִי כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי סְדוּרִים הַבְּכוֹר לִימִינְךָ וְגוֹ׳ אֶלָּא שֶׁאַתָּה מוֹנֵעַ יְמִינְךָ מֵהַבְּכוֹר לָזֶה אָמַר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ, פֵּרוּשׁ לָמָּה תִּמְנַע הַטּוֹבָה מִבְּעָלֶיהָ, וּכְבָר יָדַעְתָּ מַה שֶׁגָּרַם דָּבָר זֶה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל