בְּרֵאשִׁית מ״ח · ט״ו

וּבְרִיךְ יָת יוֹסֵף וַאֲמָר יְיָ דִי פְלָחוּ אֲבָהָתַי קֳדָמוֹהִי אַבְרָהָם וְיִצְחָק יְיָ דְזַן יָתִי מִדְאִיתָנִי עַד יוֹמָא הָדֵין

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הַטַּעַם כִּי לְבָרֵךְ אֶת יוֹסֵף בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ בֵּרַךְ אֶת בָּנָיו, וְיַגִּיד כִּי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף זֶרַע אַחֵר וְהָיְתָה כָּל בִּרְכָתוֹ בְּבִרְכַּת אֵלֶּה הַנְּעָרִים, אוֹ שֶׁיִּקָּרְאוּ שְׁאָר בָּנָיו עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם וּמִבִּרְכָתָם יְבֹרְכוּ גַּם הֵם, וְהוּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי הַנָּבִיא אוֹמֵר "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ", וּדְבָרוֹ לֹא יִהְיֶה לָרִיק, אֲבָל הוֹלִיד אַחֲרֵי כֵן בָּנִים, כְּדַעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "וּבְנִין דְּתוֹלֵד בָּתְרֵיהוֹן", וְיִהְיֶה "אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ" עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד, כְּמוֹ "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי", וְרַבִּים מִלְּבַדּוֹ, כִּי עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵרָאֶה שֶׁכְּבָר הָיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁהוֹלִיד אַחֲרֵי בּוֹאוֹ אֵלָיו מִצְרַיְמָה, מִמָּה שֶׁהֻצְרַךְ לְהַאֲרִיךְ וְלֹא אָמַר, וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד לְךָ יִהְיוּ. וְזֶה טַעַם מָה שֶׁאָמַר (בראשית מ"א:נ') "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבֹא שְׁנַת הָרָעָב", כִּי אַחֲרֵי הָרָעָב נוֹלְדוּ לוֹ עוֹד בָּנִים אֲחֵרִים, וְהַכָּתוּב לֹא יַזְכִּיר אוֹתָם כִּי אֵין בָּהֶם צֹרֶךְ:

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק יִקְרָא הַנָּבִיא אֶל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְעָשָׂה עִמָּהֶם אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת, וְיִקְרָא לֵאלֹהֵי הָאֱמֶת אֲשֶׁר הוּא רוֹעֶה אוֹתוֹ מֵעוֹדוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "הָרוֹעֶה אוֹתִי" מִגִּזְרַת "רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב" (משלי כז י), כִּי בַּמִּדָּה הַהִיא שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְ"הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל" הוּא הָעוֹנֶה אוֹתוֹ בָּעֵת צָרָתוֹ, וְשֶׁאָמַר לוֹ "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית ל"א:י"ג), וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמות כג כא) "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", וּלְכָךְ אָמַר "בְּקֶרֶב הָאָרֶץ", וַהֲרֵי זֶה מְבֹאָר לַמַּשְׂכִּיל. וְאַל יִקְשֶׁה עָלָיו "מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" עִם מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּפָּסוּק "וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק" (בראשית מ"ו:א'), כִּי מֵעוֹדוֹ יַנְחֵהוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, אֲבָל לֹא נִתְיַחֵד לוֹ הַמִּדָּה עַד שׁוּבוֹ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו, מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, גַּם בַּעֲבוּר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְנַהֵג עִם לָבָן בְּדֶרֶךְ פְּתַלְתֹּל וְאֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת:

ויברך את יוסף - ברכת הבנים היא ברכת האב.

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף. וְלֹא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִרְאִיָּה, וְלֹא לְחִבּוּק, וְלֹא נְשִׁיקָה, וְלֹא הִזְכִּיר מַה הָיְתָה הַבְּרָכָה.

וַיֹּאמַר. אַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶת יוֹסֵף.

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו. אַתָּה אֱלֹהִים אֲשֶׁר אַתָּה הוּא שֶׁהִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה בִּזְכוּתָם.

הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי. אַתָּה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד.

ויברך את יוסף היא ברכת הבנים היא ברכת האב.

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו. לֹא רָצָה לִכְלוֹל אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְפָנָיו, כִּי לֹא רָצָה לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיק גָּמוּר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּמוּר אֵין לוֹמַר ״לְפָנָיו״ כִּי אִם ״עִמּוֹ״, שֶׁצָּרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ כְּמוֹ נֹחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ״ (בראשית ו ט). וְהִזְכִּיר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״הָאֱלֹהִים״, וּבַשְּׁלִישִׁי הִזְכִּיר ״הַמַּלְאָךְ״, לְפִי שֶׁשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים אֵינָם נְאוֹתִים בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ, כִּי הַהִתְהַלְּכוּת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הַיְינוּ הָעֲבוֹדָה, כְּתַרְגּוּמוֹ ״דִּי פְלַחוּ אֲבָהָתַי קֳדָמוֹהִי״, וְכֵן ״הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי״ הַיְינוּ הַפַּרְנָסָה, כִּי הוּא מִן אַרְבָּעָה מַפְתְּחוֹת שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ. וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ ״מֵעוֹדִי״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים, הַיְינוּ אוֹתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים שֶׁכִּלְכְּלוֹ ה׳ קֹדֶם בּוֹאוֹ לְמִצְרַיִם, ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, מִלַּת ״הַזֶּה״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר שְׁבַע עֶשְׂרֵה, הַיְינוּ אוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שֶׁהָיָה חַי בְּמִצְרַיִם, וְרוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הָיָה יוֹסֵף מְפַרְנְסוֹ אוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים, מִכָּל מָקוֹם תָּלָה אוֹתָן בְּאוֹתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים, כְּשֵׁם שֶׁהֵם הָיוּ וַדַּאי מֵאֵת ה׳ כָּךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים אֵלּוּ, אֲבָל בְּעִנְיַן הַשְּׁמִירָה מִכָּל רָע שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אָמַר ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע״, כִּי תָּמִיד ״מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״.

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף. לֹא רָאִינוּ בְּרָכָה לְיוֹסֵף כָּאן. וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ כִּי בִּרְכַּת הַבָּנִים הִיא בִּרְכַּת יוֹסֵף וְכוּ׳. וְאֵין הַדַּעַת נוֹחָה בָּזֶה, כִּי לָמָּה לֹא יִתְבָּרֵךְ יוֹסֵף עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים אֵלָיו בִּפְרָטוּת. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בְּתֵבַת ״וַיְבָרֶךְ״ רָשַׁם הַכָּתוּב כִּי בֵּרֵךְ לְיוֹסֵף שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד מְבֹרָךְ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה לט:יא) שֶׁמַּפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת הָיָה בְּיַד אַבְרָהָם וּמְסָרוֹ לְיִצְחָק, וְיִצְחָק מְסָרוֹ לְיַעֲקֹב (בראשית רבה סא), וְיַעֲקֹב מְסָרוֹ לְיוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מָסַר בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת.

וַיֹּאמֶר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. הִתְחִיל לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים כְּסֵדֶר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, שֶׁמַּתְחִילִין בְּזִכְרוֹן אָבוֹת, וְאָמַר ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן זְכוּתוֹ בְּהַצְנֵעַ וְאָמַר ״הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי״, וְכָאן רָמַז זְכוּתוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הוּא יַעֲקֹב הָיָה מִתְהַלֵּךְ לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׂה לִפְנֵי רוֹעֶה הָרוֹעֶה אוֹתָהּ, וְאַחַר שֶׁסִּדֵּר זְכוּת אָבוֹת הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל ״הַמַּלְאָךְ״ וְגוֹ׳.