בְּרֵאשִׁית מ״ז · י״ב

וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃

במילים פשוטות

יוסף מכלכל את אביו, את אחיו ואת כל בית אביו בלחם, ״לפי הטף״. רש״י מבאר ש״לפי הטף״ פירושו לפי מה שצריך לכל בני ביתם, כלומר לפי מספר הנפשות והצורך. הספורנו מוסיף נופך: אף על פי שהיה בידו של יוסף להרבות להם מזון ולתת להם בשפע, נתן להם במידה מספקת בלבד ולא יותר. וזאת על פי דברי חכמים שבזמן שהציבור שרוי בצער, אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה בשפע, אלא ינהג בצמצום מתוך שותפות בצער הכלל. כך נהג יוסף אף עם בני משפחתו הקרובים בשנות הרעב.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לפי הטף. לְפִי הַצָּרִיךְ לְכָל בְּנֵי בֵיתָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְזָן יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָת אֲחוֹהִי וְיָת כָּל בֵּית אֲבוּהִי לַחְמָא לְפוּם טַפְלָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לֶחֶם לְפִי הַטָּף. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת לָהֶם מָזוֹן, נָתַן לָהֶם בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית יא.) בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שָׁרוּי בְּצַעַר אַל יֹאמַר אָדָם אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְשָׁלוֹם עָלֵיךְ נַפְשִׁי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויכלכל יוסף את אביו צריך היה יעקב שיפרנסהו יוסף בנו שהרי כתיב ולחם אין בכל הארץ.

לפי הטף ולא לפי היוקר כלומר בריוח פרנסה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל