בְּרֵאשִׁית מ״ז · י״א

וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃

במילים פשוטות

יוסף מושיב את אביו ואת אחיו ונותן להם אחוזה בארץ מצרים, במיטב הארץ, בארץ רעמסס, כפי שציווה פרעה. רש״י מבאר שרעמסס היא חלק מארץ גושן. הרמב״ן מבאר את משמעות ״ויתן להם אחוזה״ - שיוסף לא הסתפק בהושבתם באזור טוב, אלא דאג שלא יהיו כגרים ארעיים בארץ, ולכן קנה עבורם בתים ונתן להם נחלת שדה וכרם כאחוזה של ממש. בכך ביקש יוסף להעניק למשפחתו מעמד יציב וקבוע בארץ מצרים, ולא מגורים זמניים בלבד, מתוך דאגה לכבודם ולרווחתם.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

רעמסס. מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאוֹתֵיב יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָת אֲחוֹהִי וִיהַב לְהוֹן אַחֲסָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בִּדְשַׁפִּיר בְּאַרְעָא בְּאַרְעָא דְרַעְמְסֵס כְּמָא דִי פַקֵּיד פַרְעֹה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה וְגוֹ' שֶׁהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וּבַאֲחֻזָּה שֶׁנָּתַן לָהֶם, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיוּ כְּגֵרִים בָּאָרֶץ וְקָנָה לָהֶם בָּתִּים וְנַחֲלַת שָׂדֶה וְכֶרֶם נָתַן לָהֶם, וְזֶה מֵרְשׁוּת פַּרְעֹה, כִּי הֵם אָמְרוּ "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ", לֹא לָדוּר, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָרָעָב נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, וּפַרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף "הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ", שֶׁיּוֹשִׁיבֵם כְּאַנְשֵׁי הָאָרֶץ הַתּוֹשָׁבִים בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:

מקור: ספריא · CC BY