בְּרֵאשִׁית מ״ו · ה׳

וְקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵרָא דְשָׁבַע וּנְטָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן וְיָת טַפְלְהוֹן וְיָת נְשֵׁיהוֹן בַּעֲגַלְתָּא דִּי שְׁלַח פַּרְעֹה לְמִטַּל יָתֵהּ

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁהָיוּ צְרִיכִים מִכָּאן וָאֵילָךְ לִהְיוֹתָם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִשְׂתָּרֵר עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים הַמִּתְקוֹמְמִים בְּלֶכְתָּם עַתָּה אֶל אַדְמַת נֵכָר.

אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. שֶׁבְּלֶכְתּוֹ אֶל שִׂמְחָתוֹ זֹאת אֲשֶׁר אֵין אַחֲרֵי הַתּוּגָה, אַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ, הוֹרָה מַה שֶׁיִּקְרָא לוֹ בְּעָקֵב וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו לא:ו) "רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה".