בְּרֵאשִׁית מ״ו · ד׳

ואנכי אעלך. הִבְטִיחוֹ לִהְיוֹת נִקְבָּר בָּאָרֶץ:

אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם וַאֲנָא אַסֵּקִנָּךְ אַף אַסָּקָא וְיוֹסֵף יְשַׁוֵּי יְדוֹהִי עַל עֵינָיךְ

וטעם אעלך גם עלה. שיקבר בארץ ישראל:

ויוסף ישית ידו על עיניך. במותך, כן מנהג החיים עם המתים:

אַעַלְךָ גַם עָלֹה. אַחַר שֶׁאַעַלְךָ וְאוֹצִיאֲךָ מִשָּׁם, תּוֹסִיף מַעְלָה עַל מַה שֶׁהָיָה לְךָ קוֹדֶם רִדְתְּךָ שָׁם, כְּאָמְרוֹ "וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה" (שמות ג:ח).

יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ. לֹא תִצְטָרֵךְ לִפְקוֹחַ עֵינֶיךָ לְהַשִּׂיג חֲפָצֶיךָ, כִּי יוֹסֵף יַגִּיעֵם אֵלֶיךָ בְּזוּלַת הַשְׁגָּחָתְךָ, וְלֹא תִצְטָרֵךְ אַתָּה לְהִתְעַסֵּק עִם הַמִּצְרִים הַבִּלְתִּי רְאוּיִים לִקְרוֹב אֵלֶיךָ.

גם עלה לרבות עצמות שאר כל השבטים.

ויוסף ישית ידו על עיניך מנהג הוא שהחיים עושים עם המתים שסוגרים את עיניהם סמוך אחר הפטירה והיה מבטיחו שיוסף יהיה בפטירתו ויעזור לו להוציאו ממצרים להוליכו אל המערה. ד״‎א על עיניך על עניניך, מגזרת עין יעקב כלומר ישתדל לעסוק בצרכיך.

אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה. כָּל הַסִּבּוֹת וְהַגִּלְגּוּלִים הָאֵלּוּ הָיוּ לְהוֹרִידָם מִצְרַיְמָה כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹב ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ (בראשית טו יג), וְזוֹ הִיא הָעֵצָה הָעֲמוּקָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, אֲשֶׁר יָעַץ וַאֲשֶׁר בֵּרֵר לוֹ הַגָּלֻיּוֹת לָרֶדֶת לְאַרְצוֹת הָעַמִּים הָעֲמוּקִים מִן אֶרֶץ כְּנַעַן בִּמְקוֹם עֹמֶק שְׁאוֹל הַגֵּהִנֹּם. וּבַיַּלְקוּט מֵבִיא מִדְרָשׁ הַדּוֹרֵשׁ עַל יוֹסֵף פָּסוּק (משלי כ ה) ״מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה״, וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁגַּם יוֹסֵף נִתְכַּוֵּן לָזֶה לְסַבֵּב יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם לִמְקוֹם מַיִם עֲמֻקִּים מַיִם הַזֵּדוֹנִים, וְזוֹ הִיא הָעֵצָה הַיְּעוּצָה אֲשֶׁר בְּלֵב יוֹסֵף וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ, כִּי אִם יְהוּדָה אִישׁ תְּבוּנוֹת יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ וַיִּדְלֶנָּה לְהוֹצִיא לָאוֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְהוֹרִידָם לְאַרְצוֹת הָעַמִּים. וְעַל כֵּן נִרְאָה ה׳ אֶל יַעֲקֹב בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁיִּעֵד לְאַבְרָהָם ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ נִרְאָה אֵלָיו בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו יב) ״וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם״, כָּךְ נִרְאָה ה׳ אֶל יַעֲקֹב בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה. כִּי כָל זֶה רֶמֶז אֶל חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, וְעַל כֵּן הָיָה יַעֲקֹב מִתְיָרֵא לָרֶדֶת לִמְקוֹם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״ (בראשית מו ג), וְזֶה עַל יְדֵי הָעִנּוּי שֶׁאָמְרוּ ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א י) וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר ״כֵּן יִרְבֶּה״, וְהָעִנּוּי הָיָה סִבָּה לַעֲשׂוֹתָם לְגוֹי גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות א יב) ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה״.

וּבְזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ״ - הִקְדִּים יְרִידַת הַשְּׁכִינָה לִירִידָתוֹ, כִּי ״אָנֹכִי אֵרֵד״ הַיְינוּ יְרִידַת הַשְּׁכִינָה, ״עִמְּךָ״ הַיְינוּ יְרִידַת יַעֲקֹב. וּבַעֲלִיָּה נֶאֱמַר בְּהֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ, ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ״ הַיְינוּ עֲלִיַּת יַעֲקֹב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ ״גַּם עָלֹה״ הַיְינוּ עֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה. הַמָּשָׁל בָּזֶה לְמִי שֶׁמּוֹלִיךְ אֶת חֲבֵרוֹ לְמַיִם עֲמוּקִים וַחֲבֵרוֹ יָרֵא לָרֶדֶת שָׁמָּה פֶּן יִטְבַּע בְּרֹב עָמְקָם, עַל כֵּן אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַמַּיִם עַד שֶׁיֵּרֵד שָׁמָּה תְּחִלָּה זֶה הַמּוֹלִיכוֹ וְהוּא אַחֲרָיו. אֲבָל בָּעֲלִיָּה אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיֵּלֵךְ מוֹלִיכוֹ תְּחִלָּה וְהוּא יִשָּׁאֵר בַּמַּיִם לְבַדּוֹ, אֶלָּא הוּא הָעוֹלֶה תְּחִלָּה וּמוֹלִיכוֹ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁבֵּין בַּיְּרִידָה וּבֵין בָּעֲלִיָּה לֹא יִשָּׁאֵר הוּא לְבַדּוֹ רֶגַע אֶחָד בַּמַּיִם. כָּךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת רֶגַע אֶחָד בְּלֹא הַשְּׁכִינָה, עַל כֵּן הִקְדִּים בַּיְּרִידָה יְרִידַת הַשְּׁכִינָה, וּבָעֲלִיָּה הִקְדִּים עֲלִיַּת יַעֲקֹב, וְזֶהוּ עִנְיָן נָכוֹן וְיָקָר.

דָּבָר אַחֵר, בָּעֲלִיָּה הִזְכִּיר הַשְּׁכִינָה פָּנִים וְאָחוֹר, כִּי אָמַר ״וְאָנֹכִי״ הַיְינוּ הַשְּׁכִינָה, ״אַעַלְךָ״ הַיְינוּ עֲלִיַּת יַעֲקֹב בָּאֶמְצַע, ״גַּם עָלֹה״ זוֹ הַשְּׁכִינָה. אַךְ לְפִי שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים כִּדְאִיתָא בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ), עַל כֵּן לֹא נִתְקַיֵּם בָּהֶם יִעוּד זֶה, כִּי לֹא הָלְכָה הַשְּׁכִינָה כִּי אִם לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג כא) ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״. עַל כֵּן מַסִּיק בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני בא יב קצט) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״ (שמות יב יא) - זֶה חִפָּזוֹן שְׁכִינָה. פֵּרוּשׁ הַדָּבָר הוּא, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַשְּׁכִינָה כִּי אִם לִפְנֵיהֶם, עַל כֵּן הֻצְרְכוּ לֶאֱכֹל בְּחִפָּזוֹן כְּדֵי לְמַהֵר הֲלִיכָתָם אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר אֵיזֶה אָדָם הַמּוֹלִיכוֹ, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מִן הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם ״דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״ (ישעיהו מ ח), וְיִתְקַיֵּם יִעוּד זֶה לֶעָתִיד, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לֵילֵךְ בְּחִפָּזוֹן, כִּי יִהְיוּ מְסוּבָּבִים מִן הַשְּׁכִינָה פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נב יב) ״כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, דְּהַיְינוּ פָּנִים וְאָחוֹר. וְהוּא הַיִּעוּד הַנֶּאֱמָר כָּאן ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״.

אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְגוֹ׳. מֵהַכָּתוּב מַשְׁמַע כִּי יָרְדָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טו:ה) שֶׁאָמְרוּ כִּי מִצְרַיִם לֶהֱיוֹתָהּ מְלֵאָה גִּלּוּלִים לֹא הָיְתָה שְׁכִינָה שָׁם, וְלָזֶה הָיָה מֹשֶׁה צָרִיךְ לָצֵאת חוּץ לָעִיר לְהִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב (שמות ט:כט) ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״.

וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צ״א:ט״ו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״, שֶׁרָמַז לוֹ כִּי כִּבְיָכוֹל יִסְבּוֹל עִמּוֹ הַצָּרָה, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֵצַר, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּגְלָה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה לְהַרְאוֹתוֹ כִּי שׁוֹכֵן בַּסְּנֶה מְקוֹם קוֹצִים לְצַד צַעַר יִשְׂרָאֵל, וּלְעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמִצְרַיִם מָקוֹם הַמְטֻנָּף. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָה עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּאָמְרָם (מגילה כט:) ״גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, וְכֵן אָמְרוּ (תנחומא ויחי) ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״ לַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (בראשית רבה צד:ט) כִּי הַשְּׁכִינָה הִשְׁלִימָה מִנְיַן שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם כִּי בִּפְרָטָן אֵינָם אֶלָּא ס״ט, הֲרֵי כִּי שְׁכִינָה יָרְדָה לְמִצְרַיִם.

אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ כִּי הַדְּרָגוֹת אוֹר הַשְּׁכִינָה רַבִּים הֵמָּה. הֲלֹא תִמְצָא שֶׁעֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (אבות ג,ו) שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם וְאֶחָד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מְצוּיָה שְׁכִינָה. וּמָצִינוּ שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אַחַר שֶׁעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן וְאַחַר כַּמָּה הֲכָנוֹת הָאֲמוּרִים, וּבִירִידָתָהּ רָאוּ מַעֲשֵׂה ה׳ וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן (שמות מ:לה), מַה שֶׁאֵין הֶרְגֵּשׁ כֵּן וְלֹא כַּיּוֹצֵא בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ אֶלֶף. אֶלָּא וַדַּאי יֵשׁ הַדְרָגוֹת אֵין מִסְפָּר לָהֶם לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, בְּסוֹד ״כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר״ (קהלת ה:ז), וְיִתְרַבֶּה הָאוֹר בְּהַשְׁרָאָתוֹ כְּפִי בְּחִינַת הַסּוֹבֵב הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וְצֵא וּלְמַד הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי, וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה הַשְׁרָאָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל הַנָּבִיא וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבֵין עֲשָׂרָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וּלְמַטָּה בְּהַדְרָגוֹת הַמִּנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַמְּנַבֵּא, וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״, אֲבָל בְּחִינַת אוֹר הַמָּצוּי אֵצֶל לוֹמְדֵי תוֹרָה וְכַיּוֹצֵא יָרַד עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ וְשָׁם הָיָה עַד יוֹם צֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

וַהֲגַם שֶׁבְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יֻצְדַּק לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ, זֶה אֱמֶת כִּי בֶּאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹר שָׁוֶה, אֲבָל בָּאוֹר הַמַּבְהִיק מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינוֹת הַהַדְרָגוֹת, וְזֶה גַּם כֵּן יִמָּצֵא בִּבְחִינוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם אוֹר מֵאוֹר כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַפְרָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת, וְהָבֵן.

וּבָזֶה מָצָאנוּ גַּם כֵּן נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְאָנֹכִי אַעַלְךָ, שֶׁכָּפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאָנֹכִי״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁכָּתַב בַּתְּחִלָּה ״אָנֹכִי אֵרֵד״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל הַבְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה ״אַעַלְךָ״ וְגוֹ׳, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְהִיא בְּחִינַת שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל שְׁנַת הַמ״ט, וְהוּא סוֹד מ״ט פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה.

עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ וְאָנֹכִי פַּעַם שְׁנִיָּה, רָמַז לוֹ שֶׁהַהַצָּלָה תִּהְיֶה עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מכילתא בא) ״וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳״ וְגוֹ׳ - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא וְגוֹ׳, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאָנֹכִי״ בִּכְבוֹדִי אַעַלְךָ וְגוֹ׳ (דברים ו:כא, שמות יג:טז).

וְטַעַם כֶּפֶל אַעַלְךָ גַם עָלֹה, רָמַז לוֹ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת: הָאַחַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁיַּעֲלֵהוּ מִשָּׁם לְבַל יִקָּבֵר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה יָרֵא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית מו:ג). וְאָמַר תֵּיבַת ״גַּם״ לִרְמֹז תּוֹסֶפֶת הָרִבּוּי שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ מִמִּצְרַיִם, בֵּין בִּבְחִינַת הַמַּעֲלָה בֵּין בִּבְחִינַת הַבֵּרוּרִים שֶׁיְּבָרְרוּ שָׁמָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה לְאֵין קֵץ:

אוֹ יִרְצֶה גַם עָלֹה לִרְמֹז אֶל חֵלֶק הָרוּחָנִי הַיּוֹרֵד עִמּוֹ מִצְרַיִם, וְעַיֵּן בַּזֹּהַר (שמות ד׳) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״יָצְאוּ כָל צִבְאוֹת ה׳״ (שמות יב:מא):

וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהַבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בְּחַיָּיו, גַּם לְצַד שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הִזְכִּיר יַעֲקֹב זִכְרוֹן הַמָּוֶת עַל יוֹסֵף וְאָמַר גַּם כֵּן (בראשית לז:לה) ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי״ וְגוֹ׳, לָזֶה חָזַר לְהַבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לַשְּׁגָגָה הַיּוֹצֵאת (קהלת י:ה) וְגוֹ׳.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי הָעֲלִיָּה שֶׁל יַעֲקֹב לֹא תִהְיֶה בַּחַיִּים חַיָּתוֹ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳. גַּם מִזֶּה יָדַע כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בַּחַיִּים חַיָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּקֻיַּם דְּבַר ה׳ שֶׁיָּשִׁית יוֹסֵף יָדוֹ עַל עֵינָיו, וְאִם יֵצֵא אֵין הַדָּבָר יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם.