וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃

טענו את בעירכם. תְּבוּאָה:

וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֱמַר לְאַחָיךְ דָּא עִיבִידוּ טְעוּנוּ יָת בְּעִירְכוֹן וֶאֱזִילוּ אוֹבִילוּ לְאַרְעָא דִּכְנָעַן

טענו. שימו משא ומטעני חרב (ישעי' יד יט) קרוב ממנו:

בעירכם. בהמתכם וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד):

אֱמוֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ. שֶׁזֹּאת הִיא הַכַּוָּנָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, שֶׁתִּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם:

זֹאת עֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה אֵינְכֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּרְשׁוּת, אֲבָל הָעֲגָלוֹת אֵינְכֶם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם בִּרְשׁוּת, וַאֲפִלּוּ רְשׁוּת מִיּוֹסֵף לֹא תוֹעִיל אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּרְשׁוּת פַּרְעֹה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה צֻוֵּיתָה וְגוֹ׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּתֵּן לָהֶם וְגוֹ׳ עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, וְזֶה הָיָה מִנִּימוּסֵי מִצְרַיִם.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ זֹאת עֲשׂוּ, פֵּרוּשׁ כִּי הוּא בְּצַו לָהֶם, לֹא שֶׁמִּתְרַצֶּה לְבַד לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם חֶסֶד, אֶלָּא שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדָּבָר וְאוֹמֵר זֹאת עֲשׂוּ. וּמֵה׳ יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם.