בְּרֵאשִׁית מ״ה · י״א

וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

במילים פשוטות

יוסף מבטיח לאביו שיכלכל אותו במקום מושבו בגושן, מפני שעדיין נותרו חמש שנות רעב, ואם לא ידאג לו, עלול הוא, ביתו וכל אשר לו לבוא לידי עוני. רש״י מבאר ש״פן תורש״ פירושו שמא תיעני ותרד מנכסיך, מלשון הכתוב ״מוריש ומעשיר״. אבן עזרא מוסיף פירוש נוסף שהמילה קרובה בעניינה לכריתה והורשה. יוסף לוקח על עצמו את האחריות המלאה לפרנסת אביו וכל בני ביתו לאורך שנות הרעב הנותרות, ובכך מרגיע את אביו שלא ידאג למחסור, שכן במעמדו הרם יוכל לספק לו כל צורכו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פן תורש. דִּלְמָא תִּתְמַסְכַּן, לְשׁוֹן מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֵזוּן יָתָךְ תַּמָּן אֲרֵי עוֹד חֲמֵשׁ שְׁנִין כַּפְנָא דִּלְמָא תִתְמַסְכַּן אַתְּ וֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ וְכָל דִּי לָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פן תורש. כמו תכרת, וכן להוריש גוים (דבר' ד לה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאָמַר פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כִּי לְאֶחָיו אָמַר "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" וְ"לָשׁוּם לָכֶם שְׁאֵרִית", שֶׁהָיוּ מֵתִים וְלֹא יִשָּׁאֵר לָהֶם שְׁאֵרִית, אֲבָל לְאָבִיו לֹא רָצָה לֵאמֹר כֵּן. וְאָמַר שֶׁאִם תִּתְעַכֵּב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן - תִּוָּרֵשׁ, כִּי אֲנִי לֹא אוּכַל לִשְׁלֹחַ לְךָ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לֶחֶם רַב מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי יַחְשְׁדוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי מוֹכְרוֹ שָׁם לַעֲשׂוֹת לִי שָׁם אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְלָשׁוּב אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, וּבְבוֹאֲכֶם וְיֵדְעוּ כִּי אַתֶּם אָבִי וְאַחַי, יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

פן תורש - תתגרש מן הארץ ע"י רעבון, כמו: והורשתם והאבדתם מהר. מגזרת ירש יאמר תורש. מן יקש יאמר תוקש בו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

פֶּן תִּוָּרֵשׁ. לְחֶסְרוֹן מִרְעֵה הַצֹּאן, כְּאָמְרָם אַחַר כָּךְ "כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן" (בראשית מז:ד).

מקור: ספריא · נחלת הכלל