בְּרֵאשִׁית מ״ה · י׳

וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

במילים פשוטות

יוסף מודיע לאביו על מקום מושבו העתידי: הוא יֵשב בארץ גושן, ויהיה קרוב אליו יחד עם בניו ובני בניו, צאנו ובקרו וכל אשר לו. הרמב״ן מסביר שיוסף ידע באביו שלא ירצה לגור בעיר הבירה של מצרים שבה מרכז המלכות, ולכן הודיע לו מראש שיושיב אותו דווקא בארץ גושן, מקום מרוחק ומתאים לרועי צאן. הבחירה בגושן משקפת רגישות של יוסף לרצון אביו ולאורח חייו של בית יעקב, ובד בבד היא מאפשרת קרבה גיאוגרפית שתאפשר ליוסף לדאוג לאביו ולראותו.
מבוסס על רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתֵתֵב בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וּתְהֵי קָרִיב לִי אַתְּ וּבְנָיךְ וּבְנֵי בְנָיךְ וְעָנָךְ וְתוֹרָךְ וְכָל דִּי לָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן הָיָה יוֹסֵף יוֹדֵעַ בְּאָבִיו שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׁם הַבִּירָה לַמַּלְכוּת, עַל כֵּן שָׁלַח לוֹ מֵעַתָּה כִּי בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן יוֹשִׁיבֶנּוּ. וְטַעַם "אַתָּה וּבָנֶיךָ" מְחֻבָּר בַּפָּסוּק הָעֶלְיוֹן, רְדָה אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

מקור: ספריא · CC BY