בְּרֵאשִׁית מ״ד · ה׳

הֲלָא דֵּין דְּשָׁתֵי רִבּוֹנִי בֵּהּ וְהוּא בָּדָקָא מְבָדֵק בֵּהּ אַבְאֶשְׁתּוּן דִּי עֲבַדְתּוּן

והוא נחש ינחש בו. הוא נסה אתכם בו לדעת אם אתם גנבים, כמו "נחשתי" (בראשית ל, כז) וכן "כי נחש ינחש" (בראשית מד טו), וטעמו למה לא פחדתם, כי לנסותכם שמתי גביע הכסף לפניכם, והעלמתי עיני עד שתקחוהו, ויאמר ר' יונה כי פי' "בו" בעבורו, וכן הוא טעמו, והוא ישאל למנחשים בעבורו, גם כי נחש ינחש כי איש כמוני יש לי מנחשים, וי"א כי הגביע היה מצויר ובו היה מסתכל לפני אחיו ואומר זה הוא הגדול וזה נולד אחריו:

הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ לֹא הִזְכִּיר לָהֶם הַגָּבִיעַ, אֲבָל דִּבֵּר עִמָּהֶם כְּאִלּוּ בְּיָדוּעַ שֶׁהֵם לָקְחוּ הַגָּבִיעַ, וּלְכָךְ אָמַר, הֲלֹא זֶה שֶׁלְּקַחְתֶּם הוּא אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. גַּם הֵם עָנוּ כְּאִלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים מָה מְבַקֵּשׁ, "וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב", וְאָמְרוּ "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ" כֶּסֶף אוֹ זָהָב גָּנוּב "וָמֵת":

וְטַעַם אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ עֲלִילָה, לְהַגְדִּיל עֲלֵיהֶם הָאָשָׁם, כִּי הַגּוֹנֵב כּוֹס הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בּוֹ בּוֹזֶה הַמַּלְכוּת, וְלֹא יוֹעִיל כִּי יַרְבֶּה שֹׁחַד וְתַשְׁלוּמִין:

וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ כִּי אֵינֶנּוּ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה הַכּוֹס שֶׁלּוֹ לַאֲחֵרִים, וַיִּשְׁאַל לַמְּנַחֲשִׁים עָלָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי", וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר כִּי עַל פִּי הַמְנַחֲשִׁים יָדַע שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ, וּלְכָךְ רָדַף אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַבָּאִים בְּבֵיתוֹ. וְכָל זֶה לְהִתְנַכֵּר בָּעִנְיָן, כַּאֲשֶׁר הִתְנַכֵּר בְּחַפְּשׂוֹ שֶׁהֵחֵל בַּגָּדוֹל וּבַקָּטֹן כִּלָּה:

והוא נחש ינחש בו - יש לומר שהיה מראה עצמו לעיניהם כיודע עניינים על ידי קסם ונחש. ויש מפרשים: חכם כמותי ינחש על ידי הכוס מי גנבו ממני, לפי שכתוב לפנינו כי נחש ינחש איש אשר כמוני ואין כתוב שם ינחש בו.

הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. הָיָה דְּבָרוֹ עִמָּהֶם כְּחוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם יוֹדְעִים הַדָּבָר.

והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת שלכך הניחו על השלחן והעלים עיניו ממנו כדי לנסותכם לראות אם תגנבוהו. וי״‎מ והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת כי הוא ישאל למנחשים בעבורו כי איש כמוהו יש לו מנחשים ויודעים לגלות גנבות. ופי׳‎ בו בעבורו. ד״‎א הוא לשון אות ודוגמתו נחשתי ויברכני נראה לו בסימן רע כשאבד ממנו כלי חשוב כמותו. ואין לפרשו לשון קסם דגנאי הוא גבי גדול.

הֲלֹא זֶה וְגוֹ׳. לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירוֹ לֶהֱיוֹת הָאִישׁ הַלָּז הוּא הַנּוֹתֵן הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, לָזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּירוֹ וּמוּבָן אֶצְלוֹ הַדָּבָר שֶׁעַל הַגָּבִיעַ הוּא מְדַבֵּר, וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְהוֹדָעַת טַעַם הַרְגָּשָׁתָם בַּגְּנֵבָה תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי זֶה יַגִּיד שֶׁהַדְּבָרִים מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ, לָזֶה אָמְרוּ ״הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ״, פֵּרוּשׁ, בִּתְמִידוּת, וּמִצַּד זֶה הוּא דָּבָר הָרָגִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וּמִזֶּה יָדְעוּ תֵּכֶף לִגְנֵבָתוֹ. וְאָמְרוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בָּא לָתֵת טַעַם לִדְבָרָיו בְּדֶרֶךְ זֶה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ וְלֹא חָשַׁד בְּזוּלַת, לָזֶה אָמַר ״נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ״ פֵּרוּשׁ נַחֵשׁ - מַה שֶׁלְּפָנָיו, יְנַחֵשׁ - מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּבוֹ נִחֵשׁ וְיָדַע כִּי הֵם יִגְנְבוּהוּ. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה נָתְנוּ לֵב עָלָיו אַחַר הֲלִיכָתָם.

הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה״, מַה מָקוֹם לוֹמַר הֲרֵעֹתֶם וְגוֹ׳? הֲלֹא אֵין לְךָ רָעָה בָּעוֹלָם כְּמְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַהַפְכִּיּוּת מִמַּה שֶׁהֶחְזִירוּ הַכֶּסֶף הַשָּׁכוּחַ בְּאַמְתַּחְתָּם, כִּי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו גִּלּוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ עִמָּהֶם כֶּסֶף הַנִּמְצָא אִתָּם, וְאִם כֵּן יַעֲשֶׂה קַל וָחוֹמֶר ״הֵן כֶּסֶף וְגוֹ׳ וְאֵיךְ נִגְנוֹב״ כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ אַחַר כָּךְ, לָזֶה אָמַר הֲרֵעוֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם כִּי בָּזֶה סְתַרְתֶּם לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁהֶחֱזַקְתִּי אֶתְכֶם בְּכַשְׁרוּת בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, וְהוּרְעָה חֶזְקַתְכֶם כִּי לֹא אַנְשֵׁי אֱמֶת הֵם, וְתוֹלֶה אֲנִי הַמַּעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, וְהוּא מֵהַמִּקְרִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ גַּם הַגַּנָּבִים וְלֹא מִמּוּסַר הַשְׁכֵּל.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, פֵּרוּשׁ בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, כִּי בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה גִּלּוּ אַדַּעְתָּם כִּי מַה שֶׁהֶחְזִירוּ הַכֶּסֶף זֶה אַדְרַבָּא מֵהָרֶשַׁע עָשׂוּ כֵן, לְהַחְזִיק אוֹתָם בַּאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי אֱמוּנָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יַאֲמִינוּ בָּהֶם וְיִמְצְאוּ מָקוֹם לִגְנוֹב דְּבָרִים יְקָרִים וְחָשׁוּב מִכֶּסֶף הַמּוּשָׁב, כִּי מַחְזִיק הַגָּבִיעַ לִיקַר הָעֵרֶךְ מֵהַכֶּסֶף שֶׁהֵשִׁיבוּ עִמָּהֶם.