בְּרֵאשִׁית מ״ד · כ״ט ניקוד טעמים האזנה
וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יהודה ממשיך בדברי יעקב: אם תיקחו גם את בנימין מלפני, ויקרהו אסון, תורידו את שׂיבתי ברעה שאולה. רש״י מבאר ש״וקרהו אסון״ מלמד שהשׂטן מקטרג בשעת הסכנה, ולכן חשש יעקב לשלוח את בנימין לדרך. עוד מבאר רש״י שיעקב אומר: עתה כשבנימין אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה, דומה עלי כאילו שלושתם, רחל, יוסף ובנימין, מתו ביום אחד. הרמב״ן מבאר ש״אסון״ הוא מוות מקרי שיכול לקרות בדרך. דברי יעקב חושׂפים את עומק תלותו הנפשית בבנימין.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור
קראו את כל הפרק ← הפסוק הבא: בְּרֵאשִׁית מ״ד ל׳ כל המפרשים רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11 וקרהו אסון. שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (בראשית רבה):
והורדתם את שיבתי וגו'. עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא אֶצְלִי, אֲנִי מִתְנַחֵם בּוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל אָחִיו, וְאִם יָמוּת זֶה, דּוֹמֶה עָלַי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מֵתוּ בְּיוֹם אֶחָד:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וְתַדְבְּרוּן אַף יָת דֵּין מִן קֳדָמַי וִיעַרְעִנֵּהּ מוֹתָא וְתַחֲתוּן יָת שִׂבְתִי בְּבִישְׁתָא לִשְׁאוֹל
Onkelos Genesis
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13 וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי אִם יִקְרָאֵהוּ אָסוֹן כְּאָחִיו תּוֹרִידוּ אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה, אוֹ "וְקָרָהוּ אָסוֹן", שֶׁיִּקְרֶנּוּ כֵן מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ נַעַר וָרַךְ וְלֹא נִסָּה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (מב ד) "פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן", כִּי פֵּרוּשׁ אָסוֹן - מָוֶת מִקְרִית, כְּמֵתִים בִּידֵי אָדָם וְחַיָּה רָעָה אוֹ בְּשִׁנּוּי הָאֲוִיר בַּדֶּרֶךְ: