אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שאל את עבדיו. מִתְּחִלָּה בַעֲלִילָה בָאתָ עָלֵינוּ, לָמָּה הָיָה לְךָ לִשְׁאֹל כָּל אֵלֶּה? בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים? אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאַף עַל פִּי כֵן
רִבּוֹנִי שְׁאִיל יָת עַבְדּוֹהִי לְמֵימָר הַאִית לְכוֹן אַבָּא אוֹ אָחָא
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֹא יָדַעְתִּי טַעַם לַאֲרִיכוּת דִּבְרֵי יְהוּדָה בְּסִפּוּר מָה שֶׁהָיָה כְּבָר בֵּינֵיהֶם. וּמָה שֶׁאָמְרוּ רז"ל (ב"ר צג ו), וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ לָשׂוּם עֵינְךָ עָלָיו, אֵינָהּ טַעֲנָה, כִּי הַמּוֹשֵׁל שֶׁיְּצַוֶּה לְהָבִיא אָדָם לְפָנָיו לֹא יַעֲשֶׂה עַל מְנָת לִפְטֹר אוֹתוֹ מִן הָרָעוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן עַל הַגְּנֵבָה שֶׁיִּגְנֹב מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הַגָּבִיעַ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בּוֹ. וּמִתְּחִלָּה כְּבָר שָׂם עֵינוֹ עָלָיו לְטוֹבָה וְקָרָא לוֹ שָׁלוֹם בִּדְבַר "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (בראשית מ"ג:כ"ט), וְעָשָׂה לְכֻלָּם לִכְבוֹדוֹ מִשְׁתֶּה לְפָנָיו בְּבֵית הַמַּלְכוּת, וְהִרְבָּה מַשְׂאוֹת לָהֶם, וְנָתַן לָהֶם בָּר כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת יוֹתֵר מִן הַכֶּסֶף שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית מ"ד:א'), וּמָה לַעֲשׂוֹת לוֹ. וַאֲשֶׁר יֵרָאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁאֵינָם רַק תַּחֲנוּנִים לְהָעִיר רַחֲמָיו, כִּי חָשַׁב יְהוּדָה כִּי הָאֱלֹהִים הוּא יָרֵא כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ, וְכַאֲשֶׁר נָהַג עִמָּהֶם חֶמְלָה כִּירֵא חֵטְא לְנַחֵם אוֹתָם עַל הַצַּעַר שֶׁעָשָׂה לָהֶם (בראשית מ"ג:כ"ג), וְזֶה עִנְיַן הַסִּפּוּר, אָמַר לוֹ, אֲנַחְנוּ בְּאֹנֶס הִגַּדְנוּ בְּאָחִינוּ זֶה מִפְּנֵי שְׁאֵלַת אֲדֹנִי, וְלֹא הוֹדֵינוּ גַּם כֵּן לְהוֹרִידוֹ לְפָנֶיךָ כְּמִצְוָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה רַק אָמַרְנוּ כִּי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, אֲבָל בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא אוֹתוֹ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב, כִּי אָמַרְתָּ לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי, לֹא רָצָה אָבִינוּ לִשְׁמֹעַ עַד הֱיוֹתֵנוּ כֻּלָּנוּ בְּסַכָּנָה לָשׁוּב לִשְׁבֹּר מְעַט אֹכֶל, וְאָז הוֹדָה בְּפַחַד וּבִדְאָגָה, וְעַתָּה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה, וְלָכֵן תִּפָּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל הַזָּקֵן, וְקַח אוֹתִי תַּחַת הַנַּעַר לְעֶבֶד עוֹלָם, כִּי טוֹב אֲנִי מִמֶּנּוּ, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה. וְזֶה טַעַם כָּל הַפָּרָשָׁה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ" כִּנּוּי לְכָבוֹד, "וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ", וְכֵן "וְחָטָאת עַמֶּךָ" (שמות ה טז). וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד עַל דֶּרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ, זוֹ הִיא הֲשָׂמַת עַיִן, יֹאמַר "כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה", רָאוּי שֶׁתַּעֲמֹד בְּדִבּוּרְךָ וּבְתִיּוּרְךָ כִּי עַל פִּיךָ, הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ בְּאֹנֶס גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יַזְכִּיר, וּפָחַד לְפָרֵשׁ לוֹ יוֹתֵר אֲבָל יֵשׁ בְּסֵתֶר דְּבָרָיו שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה הַגָּבִיעַ תַּחְבּוּלָה מֵאִתּוֹ לְהַעֲלִילָם, כִּי לָמָּה יְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ עַל כָּרְחָם, וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צ"ג:ח'), אָמַר לוֹ יְהוּדָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁבַּעֲלִילָה בָּאתָ עָלֵינוּ, כַּמָּה מְדִינוֹת יָרְדוּ לִקַּח אֹכֶל, כְּלוּם שָׁאַלְתָּ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ לָנוּ, שֶׁמָּא בִּתְּךָ אָנוּ מְבַקְּשִׁים אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ. יֹאמְרוּ כִּי זֶה הָיָה נִרְמָז בִּדְבָרָיו:
אדני שאל - אתה גרמת לנו להביאו הנה וחולין הוא לך לעכבו.
אדני שאל חז״ק לא מצינו ששאל זה אלא יש לנו לומר ששאל להם כי איך ימלאנו לבו להוציא שקרים עליו בפניו. והוא שנאמר למעלה שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו.
אֲדֹנִי שָׁאַל וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם הַצָּעַת הַדְּבָרִים, לוֹמַר כִּי לְצַד הַהֶכְרֵחַ לָקְחוּ בִּנְיָמִין מֵאֵת אָבִיו, וְאִם לֹא יִרְאֵהוּ עִמָּהֶם יָמוּת אָבִיו מִדַּאֲגָתוֹ. וְהִתְחִיל לוֹמַר אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו, פֵּרוּשׁ: לֹא הָיְתָה שְׁאֵלַת אָדָם לְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁיּוּכַל לִמְנֹעַ הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא כִּי הָיְתָה מֵאֵת אֲדֹנִי לַעֲבָדָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּהֶכְרֵחַ לֵאמֹר לְךָ אֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי מִלְּבַד הַשְּׁאֵלָה עָשִׂיתָ לָנוּ דָּבָר הַמְחַיֵּב אוֹתָנוּ לֵאמֹר לְךָ בְּלֹא הַעֲלָמָה, כִּי עָשָׂה אוֹתָם כִּמְרַגְּלִים, וְהֻצְרְכוּ לְאַמֵּת דִּבְרֵיהֶם כְּמִשְׁפַּט בְּדִיקַת הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְשָׁדִים בְּרִגּוּל, שֶׁנִּבְדָּקִים בְּכָל הַפְּרָטִים הֲגַם שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים בְּעִנְיַן הָרִגּוּל, וְאִם הַעְלֵם יַעֲלִימוּ דָּבָר יִנָּתְנוּ בְּקוֹלָר, לָזֶה הִכְרִיחָם לֵאמֹר.
