וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃

יוסף בא הביתה, האחים מביאים לו את המנחה אשר בידם ומשתחווים לו ארצה. רש״י מסביר ש״הביתה״ פירושו מפרוזדור לטרקלין - אל החדר הפנימי. האור החיים מבאר שהאחים הביאו לו את המנחה אל החדר המיוחד לו. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ובא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה. הפסוק מתאר את המפגש בבית יוסף: האחים מגישים לו את המנחה ומשתחווים לו. השתחוואה זו היא קיום נוסף של חלומות יוסף, שבהם ראה את אחיו כפופים לפניו, והפעם בנוכחות בנימין. הגשת המנחה וההשתחוואה מבטאות את הכבוד שהאחים רוחשים לשליט, בלי לדעת שהוא אחיהם. מפגש זה מוביל את יוסף לשאול על שלום אביהם ולראות את בנימין, מה שיעורר בו רגש עמוק ויקרב את רגע ההתוודעות, כפי שיתפתח בפסוקים הבאים.