וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃

האיש עושה כאשר אמר יוסף ומביא את האנשים ביתה יוסף. הפסוק מתאר את ביצוע הוראת יוסף בידי הממונה על ביתו. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ועשה האיש כאשר אמר יוסף והביא האיש את האנשים ביתה יוסף. על פי הפשט, הממונה על בית יוסף ממלא את פקודת אדונו ומכניס את האחים אל בית יוסף. פעולה זו, שנראית פשוטה, תעורר בפסוק הבא את חשד האחים ואת פחדם, שכן אין דרכם של קוני תבואה להתארח בבית השליט. הכנסתם לבית יוסף היא צעד נוסף בתוכניתו של יוסף להתקרב אל אחיו ולערוך עמם סעודה, אך בעיני האחים היא נראית מאיימת. כך יוצר הפסוק מתח בין כוונתו הטובה של יוסף לבין פרשנות האחים החוששת, מתח שיתבטא בדבריהם ובמעשיהם בפסוקים הבאים.