התחילו ללמודוטבח טבח והכן. כְּמוֹ וְלִטְבֹּחַ טֶבַח וּלְהָכִין, וְאֵין טְבֹחַ לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וּטְבַח:
בצהרים. זֶה מְתֻרְגָּם בְּשֵׁירוּתָא, שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה בְלָשׁוֹן אֲרַמִּי וּבְלַעַז דיזנ"ר, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בַּתַּלְמוּד, שָׁדָא לְכַלְבָּא שֵׁירוּתֵהּ; בָּצַע אַכּוּלָּא שֵׁירוּתָא, אֲבָל כָּל תַּרְגּוּם שֶׁל צָהֳרַיִם טִיהֲרָא:
וַחֲזָא יוֹסֵף עִמְּהוֹן יָת בִּנְיָמִין וַאֲמַר לְדִי מְמַנָּא עַל בֵּיתֵהּ אָעֵיל יָת גֻּבְרַיָּא לְבֵיתָא וּנְכוֹס נִכְסָתָא וְאַתְקֵין אֲרֵי עִמִּי יֵיכְלוּן גֻּבְרַיָּא בְּשֵׁירוּתָא
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ. וְלֹא רָצָה לְדַבֵּר לְאֶחָיו עַד צֵאת מֵאִתּוֹ כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ בַּסִּפּוּר עִמָּהֶם:
הָבֵא הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה. אֶל בֵּית הַדִּירָה, כִּי הָיָה אָז בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפּוֹט שָׁם.
כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ. לִרְאוֹת עִנְיָנָם עִם בִּנְיָמִין וְלִנְסוֹת אִם יְקַנְּאוּ בּוֹ כְּשֶׁיַּרְבֶּה מַשְׂאַת בִּנְיָמִין מִמַּשְׂאוֹת כֻּלָּם: