וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בתוך הבאים. מַטְמִינִין עַצְמָם שֶׁלֹּא יַכִּירוּם, לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ כֻּלָּם בְּפֶתַח א', אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל א' בְּפִתְחוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים:
וַאֲתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִזְבַּן עִיבוּרָא בְּגוֹ עָלַיָּא אֲרֵי הֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן
בְּתוֹךְ הַבָּאִים. שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים שָׁם חֲבוּרוֹת יַחַד לְהִמָּלֵט מִן הַשּׁוֹלְלִים שֶׁרַבּוּ אָז מִפְּנֵי הָרָעָב:
בתוך הבאים הטמינו עצמן שלא יכירו בהן כמו שצוה להם אביהם למה תתראו.
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לַחְזֹר לוֹמַר כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם לְהַבָּאִים, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֵיכָן הֻזְכְּרוּ הַבָּאִים לוֹמַר בְּתוֹכָם, לָזֶה אָמַר כִּי הָיָה וְגוֹ׳ וְיֶשְׁנָם לַבָּאִים.
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ לְהַחְבִּיא עַצְמָם, וּבָאוּ בְּתוֹךְ אוֹתָם שֶׁבָּאִים לִשְׁבּוֹר, מִטַּעַם שֶׁהָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁבָּזֶה לֹא יִכָּנְסוּ בַּחֲשַׁד מְרַגְּלוּת שֶׁחֲשָׁדָם יוֹסֵף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְדֶרֶךְ בִּיאָתָם הָיְתָה בְּתוֹךְ הַבָּאִים, שֶׁבִּיאָתָם הִיא כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳:
