רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וישתחוו לו אפים. נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם, וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא:
התחילו ללמודוישתחוו לו אפים. נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם, וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא:
וְיוֹסֵף הוּא דְּשַׁלִּיט עַל אַרְעָא הוּא דְזַבִּין עִיבוּרָא לְכָל עַמָּא דְאַרְעָא וַאֲתוֹ אֲחֵי יוֹסֵף וּסְגִידוּ לֵהּ עַל אַפֵּיהוֹן עַל אַרְעָא
המשביר. מגזרת שבר וטעמו מוכר, והוא פועל יוצא לשני פעולים:
הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ אֵינֶנּוּ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם מוֹכֵר לְכָל אֶחָד סְאָה אוֹ תַּרְקַב מִן הַתְּבוּאָה. וְלָכֵן נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ (ב"ר צא ו) שֶׁצִּוָּה לִסְתֹּם כָּל הָאוֹצָרוֹת חוּץ מֵאֶחָד בָּעֵת הַהִיא. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ בָּאִים לְפָנָיו מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְהוּא שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר עֲלֵיהֶם וּמְצַוֶּה לַפְּקִידִים, תִּמְכְּרוּ לְאַנְשֵׁי עִיר פְּלוֹנִית כָּךְ וְכָךְ תְּבוּאָה מִמִּין פְּלוֹנִי, וְהֻצְרְכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לָבֹא לְפָנָיו בְּתוֹךְ הַבָּאִים מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם כַּמָּה יִמְכְּרוּ לְאַרְצָם, כִּי הֵם רִאשׁוֹנִים לַאֲשֶׁר בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהֵם בָּאוּ לְפָנָיו בַּעֲבוּר כֻּלָּם:
הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר. עִם הֱיוֹתוֹ הַשַּׁלִּיט, הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הַמּוֹכֵר, וְלֹא הָיָה מַאֲמִין בַּעֲבָדָיו, כִּי אָמְנָם הָיָה הַכֶּסֶף רַב מְאֹד וְרָאוּי לְפַרְעֹה, כְּאָמְרוֹ "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" (בראשית מז:יד), וְלָכֵן לֹא הָיָה שׁוּם בָּר נִמְכָּר לַקּוֹנִים בִּלְתִּי חוֹתָמוֹ אוֹ כְּתַב יָדוֹ.
וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וּלְפִי שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ שַׁלִּיט הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הַמַּשְׁבִּיר, הֻצְרְכוּ אֲחֵי יוֹסֵף לָבֹא אֵלָיו וְלֹא לְדַבֵּר אֶל עֲבָדָיו בִּלְבָד:
ויוסף הוא השליט על הארץ ואעפ״כ הוא המשביר לכל עם הארץ שהוא בעצמו מקבל את הכסף מכל הבאים כדי שאם יבואו אחיו יבואו לפניו ואם אחרים יקבלו את הכסף לא ידע כשיבואו אחיו.
[המשביר המוכר].
הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט וְאֵין דֶּרֶךְ שִׁלְטוֹן לְהִתְטַפֵּל בִּמְכִירַת הַתְּבוּאָה, וּמַה גַּם בְּכָל כָּךְ טֹרַח הַמֻּפְלָא, אַף עַל פִּי כֵן הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וְטַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ לְהַכִּיר בְּרֶדֶת אֶחָיו.