בְּרֵאשִׁית מ״ב · כ״ו

וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

האחים נושאים את שברם על חמוריהם והולכים משם. אבן עזרא מבאר ש״וישאו את שברם״ פירושו אשר קנו. האור החיים מסביר שהכתוב מלמד שלא נתעכבו אלא כשיעור שנשאו את שברם ותכף הלכו, שאם לא כן לא היה צריך להודיע שנשאו את שברם. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ונטלו את תבואתם על חמוריהם והלכו משם. הפסוק מתאר את יציאת האחים ממצרים בדרכם חזרה לארץ כנען, עמוסים בתבואה שקנו. ההדגשה על מהירות יציאתם, לפי אור החיים, מלמדת שמיהרו לשוב לביתם. עם צאתם, אין הם יודעים עדיין שכספם הושב לשקיהם, ועובדה זו תתגלה להם במלון בפסוק הבא ותעורר בהם חרדה. יציאה זו מסמנת את סיום הפרק הראשון של המפגש עם יוסף, ואת תחילת דרכם חזרה עם המשימה להביא את בנימין.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטָלוּ יָת עִיבוּרְהוֹן עַל חֲמָרֵיהוֹן וַאֲזָלוּ מִתַּמָּן

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישאו את שברם. אשר קנו:

Piotrkow, 1907-1911

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּשְׂאוּ אֶת וְגוֹ׳ וַיֵּלְכוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נִתְעַכְּבוּ אֶלָּא שִׁיעוּר שֶׁנָּשְׂאוּ שִׁבְרָם וְתֵכֶף הָלְכוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁנָּשְׂאוּ שִׁבְרָם וְגוֹ׳:

Vocalized Edition