בְּרֵאשִׁית מ״ב · י״ט

אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יוסף מציע שאם כנים הם, אחד מאחיהם ייאסר בבית משמרם, והשאר ילכו ויביאו שבר לרעבון בתיהם. רש״י מסביר ש״בבית משמרכם״ פירושו המקום שאתם אסורים בו עכשיו, ש״ואתם לכו הביאו״ מכוון לבית אביכם, ו״שבר רעבון בתיכם״ פירושו מה שקניתם לרעבון אנשי בתיכם. אבן עזרא מבאר ש״רעבון בתיכם״ פירושו צורך בעבור הרעב. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מפרט את ההצעה המרוככת: אח אחד יישאר כערבון, והשאר יחזרו עם התבואה כדי להאכיל את משפחותיהם הרעבות. הצעה זו מאזנת בין הצורך של יוסף לוודא שהאחים ישובו עם בנימין, לבין הרחמים על המשפחה הרעבה בארץ כנען. באמצעותה מאפשר יוסף לאחים לספק מזון לביתם, ובו בזמן מבטיח את חזרתם עם האח הקטן, כדי שיוכל לראותו ולהשלים את בחינת אחיו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בבית משמרכם. שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁו:

ואתם לכו הביאו. לְבֵית אֲבִיכֶם:

שבר רעבון בתיכם. מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָתֵּיכֶם:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִם כֵּיוָנֵי אַתּוּן אֲחוּכוֹן חַד יִתְאַסַּר בְּבֵית מַטַּרְתְּכוֹן וְאַתּוּן אִיזִילוּ אוֹבִילוּ עִיבוּרָא דְּחַסִּיר בְּבָתֵּיכוֹן

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

רעבון בתיכם. צורך בעבור הרעב, וטעמו הביאו אל בתיכם:

Piotrkow, 1907-1911

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אִם כֵּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּיְּרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק ח׳ דִּתְרוּמוֹת (ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא סִיעַת בְּנֵי אָדָם הַמְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וּפָגְעוּ בָּהֶם גּוֹיִם וְאָמְרוּ לָהֶם תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו נַהֲרֹג כֻּלְּכֶם, אֲפִלּוּ כֻּלָּם נֶהֱרָגִין לֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִחֲדוּ לָהֶם וְכוּ׳ יִמְסְרוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם כֵּנִים אַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אִם הָאֱמֶת אִתְּכֶם, אֲחִיכֶם אֶחָד, פֵּרוּשׁ אֶחָד מִכֶּם וְלֹא יִחֲדָהוּ לָהֶם, יֵאָסֵר כִּי אֵין יִרְאַת מָוֶת לוֹמַר יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּהוּ. וּלְדַיֵּק הַדָּבָר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם אֵינָם כֵּנִים אֵין לָהֶם רְשׁוּת בַּמִּשְׁפָּט לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם, כִּי כְּשֶׁלֹּא יוּבְחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם, מִשְׁפַּט מְרַגֵּל יֵשׁ לוֹ וּבֶן מָוֶת הוּא, וַהֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁיו לָמוּת וְאֵין הַדִּין כֵּן, אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מֵהֶם. וְלֹא תַקְשֶׁה, הֲלֹא מָצִינוּ כִּי הוּא לָקַח שִׁמְעוֹן, וְאִם כֵּן הֲוֵי כְּיִחֲדוּהוּ, זֶה אֵינוֹ כִּי אוּלַי שֶׁהֵם יִחֲדוּ זֶה מֵהֶם.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁאַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ יַחַד לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם, קָדַם הוּא וּבָחַר שִׁמְעוֹן, לְטַעַם כִּי הוּא זוּגוֹ שֶׁל לֵוִי וּפֵרַד חֲבִילָתָם.

Vocalized Edition