בְּרֵאשִׁית מ״ב · ט״ז

שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃

במילים פשוטות

יוסף מורה שישלחו מהם אחד שייקח את אחיהם, והשאר ייאסרו, כדי שייבחנו דבריהם אם אמת איתם, ואם לא - חי פרעה כי מרגלים אתם. רש״י מסביר ש״האמת אתכם״ פירושו אם אמת איתכם, ולכן הה״א נקודה בפתח, כלשון תמיהה, שאם לא יביאוהו - חי פרעה כי מרגלים אתם. אבן עזרא מבאר ש״האסרו״ פירושו תיאסרו. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מפרט את התוכנית: אח אחד ילך להביא את בנימין, והשאר יישארו אסורים כערבון, כדי לוודא את אמיתות דבריהם. תוכנית זו מעמידה את האחים בפני צורך לשוב לאביהם ולהביא את בנימין, ובכך מקדמת את מטרתו של יוסף. הלחץ הכבד - מאסר האחים - נועד להבטיח שהם אכן יחזרו עם האח הקטן, וכך יוכל יוסף לממש את מפגשו עם בנימין ולהמשיך בבחינת אחיו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

האמת אתכם. אִם אֱמֶת אִתְּכֶם, לְפִיכָךְ הֵ"א נָקוּד פַּתָּח, שֶׁהוּא כְמוֹ בִלְשׁוֹן תֵּמַהּ ואם לא תְבִיאוּהוּ, חי פרעה, כי מרגלים אתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שְׁלָחוּ מִנְּכוֹן חַד וְיִדְבַּר יָת אֲחוּכוֹן וְאַתּוּן תִּתְאַסְרוּן וְיִתְבַּחֲרוּן פִּתְגָּמֵיכוֹן הַקְּשׁוֹטּ אַתּוּן אָמְרִין וְאִם לָא חֵי פַרְעֹה אֲרֵי אַלִּילֵי אַתּוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

האסרו. תאסרו, כמו ומות בהר (דבר' לב נ):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד. וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְשָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד, כִּי רָצָה יוֹסֵף שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּחֶטְאָם שֶׁחָטְאוּ בַּאֲחִיהֶם וְיִתְוַדּוּ עֲוֹנָם. וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ מֵהֶם אֶחָד, חָשַׁב שֶׁוַּדַּאי יֵלֵךְ רְאוּבֵן גָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, כִּי אֵלָיו מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָצֵאת לְחֵרוּת מִמְּקוֹם הַמִּשְׁמָר. וְאוּלַי יִתְלוּ הָאַחִים שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה לִרְאוּבֵן חֵלֶק בַּמְּכִירָה, עַל כֵּן נִצּוֹל, כִּי אֲפִלּוּ יְהוּדָה הָיָה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי בַּעֲבוּר זֶה הוֹרִידוּהוּ הָאַחִים מִגְּדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיֵּרֶד יְהוּדָה״ (בראשית לח, א). וְאַחַר שֶׁהָיוּ בְּמַאֲסָר שְׁלֹשָׁה יָמִים, חָשַׁב יוֹסֵף שֶׁכְּבָר נִתְמָרֵק עָוֹן זֶה, עַל כֵּן שָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מִן שִׁמְעוֹן, כִּי הוּא הָיָה לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בִּמְכִירָתוֹ יוֹתֵר מִן כֻּלָּם. כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ״ (בראשית לז, כ), שִׁמְעוֹן אָמַר כֵּן לְלֵוִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ (בראשית מט, ה). וּבְוַדַּאי שֶׁשִּׁמְעוֹן הִתְחִיל לְדַבֵּר כֵּן, כִּי לֵוִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר בִּפְנֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כָּאן. וְכָל זֶה עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בְּחֶטְאָם וְיִתְוַדּוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְגוֹ׳. וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, כִּי חָשְׁשׁוּ לְצָרַת אֲבִיהֶם עַל כֻּלָּן.

וְעוֹד שֶׁיָּדְעוּ נֶאֱמָנָה שֶׁלֹּא יִשְׁלַח בִּנְיָמִין, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה הִשְׁתַּדְּלוּת עָשׂוּ כֻּלָּם יַחַד עַד שֶׁשְּׁלָחוֹ בְּטַעֲנַת כִּי יְהוּדָה עָרֵב וְהוּא יְבִיאֶנּוּ, וְאִם יְהוּדָה וְכָל אֶחָיו בְּבֵית כֶּלֶא מַה יִהְיֶה בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיִּשְׁלַח בִּנְיָמִין וְעָרֵב צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית מִשְׁמָר?

אוֹ לְעוֹלָם לֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לְהִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הָיוּ יְרֵאִים עַל הַפֵּרוּד לְבַל יִהְיֶה אָשֵׁם לֶהֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וְלֹא נִתְרַצּוּ לְבַסּוֹף לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא לְצַד שֶׁתָּלָה לָהֶם הַנִּסָּיוֹן בָּזֶה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק (בראשית מב:יט) ״אִם כֵּנִים וְגוֹ׳ וְלֹא תָמוּתוּ״, אָז הֻכְרְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל