בְּרֵאשִׁית מ״א · מ״ח

אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה. שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְנוֹתְנִין בַּתְּבוּאָה מֵעֲפַר הַמָּקוֹם, וּמַעֲמִיד אֶת הַתְּבוּאָה מִלִּרְקֹב:

וּכְנַשׁ יָת כָּל עִיבוּר שְׁבַע שְׁנִין דִּי הֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבוּר בְּקִרְוַיָּא עִיבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּי בְסַחְרָנָהָא יְהַב בְּגַוָּהּ

את כל אוכל. אין פי' כל כי הי' מתים ברעב, וכן וכל הארץ באו (בראשית מא נז) רק טעמו שקבץ כל אשר יכול:

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל יוֹסֵף הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, וְגַם אַחֲרֵי כֵן "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר" וְכֵן "כִּי חָדַל לִסְפֹּר" - יוֹסֵף הַנִּזְכָּר. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"א:מ"ח) כִּי אֵין פֵּרוּשׁוֹ "כָּל", כִּי בְּרָעָב הָיוּ מֵתִים, וְכֵן "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה", רַק טַעְמוֹ שֶׁקִּבֵּץ כָּל אֲשֶׁר יָכוֹל. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁקִּבֵּץ אֶת הַכֹּל אֶל תַּחַת יָדוֹ, וְהוּא נָתַן לָהֶם מִמֶּנּוּ בְּכָל שָׁנָה כְּדֵי פַּרְנָסָתָם, שֶׁלֹּא יְבַזְבְּזוּהוּ. וְהוּא שֶׁאָמַר "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ". וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל" וְאָמַר "וְיִצְבְּרוּ בָר" וְכֵן "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל" "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר" יוֹרֶה שֶׁקִּבְּצוּ כָּל הַנֶּאֱכָל לָאָדָם, בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, אֲפִלּוּ תְּאֵנִים וְצִמּוּקִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וַיִּצְבְּרוּ מֵהֶם הַבָּר אֶל תַּחַת יַד פַּרְעֹה, וְהוּא הַתְּבוּאָה שֶׁהוּבְאָה בָּרַחַת וּבַמִּזְרֶה לִזְרוֹת וּלְהָבֵר, וַיִּתֵּן בֶּעָרִים כְּדֵי אָכְלָם מִכָּל הַפֵּרוֹת, וְהָיָה כָּל הָאֹכֶל לְמִשְׁמֶרֶת לְצֹרֶךְ שְׁנֵי הָרָעָב, שֶׁיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי חַיָּתָם וְהַנִּשְׁאָר בַּבָּר קִיֵּם בָּאוֹצָרוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁנָּתַן לָהֶם דָּמִים כְּשַׁעַר הַזּוֹל מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן הָיָה הַבָּר לְפַרְעֹה, וּמְכָרוֹ לָהֶם בִּשְׁנֵי הָרָעָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ"ז:י"ד) "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם", אוֹ שֶׁלְּקָחוֹ הַמֶּלֶךְ בְּחָזְקָה, כִּי אָמַר אֲנִי שְׁמַרְתִּיו. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"א:מ"ח) תִּרְגֵּם אֹכֶל וּבָר בְּשָׁוֶה:

אכל שדה העיר בכל עיר ועיר נתן בתוכה התבואה שגדלה בכל גבוליה וסביבותיה להיות בה למשמרת ולאוצר.

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפֵרוּשׁ (בראשית מא:לד) ״וְחִמֵּשׁ אֶת״ וְגוֹ׳ שֶׁיִּטּוֹל הַחוֹמֶשׁ, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אוֹכֶל פֵּרוּשׁ הַנּוֹגֵעַ לְחֵלֶק הַמֶּלֶךְ כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי יוֹסֵף, וְלִכְשֶׁנְּפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״וְחִמֵּשׁ״ - וִיזָרֵז, אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל כִּפְשָׁטוֹ, שֶׁהָיָה קוֹנֶה כָּל הַתְּבוּאָה שֶׁעָשְׂתָה הַשָּׁנָה בְּיוֹתֵר עַל הַשָּׁנִים, כִּי לְצַד שֶׁהוּא דָּבָר יָתֵר לְזוֹרְעֵי אֲדָמָה יִמְכְּרוּ הַנּוֹתָר.