בְּרֵאשִׁית מ״א · מ״ח

וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כׇּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃

במילים פשוטות

יוסף מקבץ את כל אוכל שבע השנים אשר היו בארץ מצרים ונותן אוכל בערים - אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. רש״י מבאר שכל ארץ וארץ מעמידה פירותיה, ונותנים בתבואה מעפר המקום, והדבר מעמיד את התבואה מלירקוב. אבן עזרא מבאר ש״את כל אוכל״ אין פירושו ממש כל, אלא כל אשר יכול לאסוף. אונקלוס מתרגם ״וכנש ית כל עיבור שבע שנין... יהב בגוה״. יוסף אוגר את היבול בערים כל אחת מתבואת סביבתה, בשיטה המבטיחה את שימור התבואה לאורך זמן - ניהול חכם המכין את מצרים לשנות המחסור.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה. שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְנוֹתְנִין בַּתְּבוּאָה מֵעֲפַר הַמָּקוֹם, וּמַעֲמִיד אֶת הַתְּבוּאָה מִלִּרְקֹב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּכְנַשׁ יָת כָּל עִיבוּר שְׁבַע שְׁנִין דִּי הֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבוּר בְּקִרְוַיָּא עִיבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּי בְסַחְרָנָהָא יְהַב בְּגַוָּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את כל אוכל. אין פי' כל כי הי' מתים ברעב, וכן וכל הארץ באו (בראשית מא נז) רק טעמו שקבץ כל אשר יכול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל יוֹסֵף הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, וְגַם אַחֲרֵי כֵן "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר" וְכֵן "כִּי חָדַל לִסְפֹּר" - יוֹסֵף הַנִּזְכָּר. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"א:מ"ח) כִּי אֵין פֵּרוּשׁוֹ "כָּל", כִּי בְּרָעָב הָיוּ מֵתִים, וְכֵן "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה", רַק טַעְמוֹ שֶׁקִּבֵּץ כָּל אֲשֶׁר יָכוֹל. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁקִּבֵּץ אֶת הַכֹּל אֶל תַּחַת יָדוֹ, וְהוּא נָתַן לָהֶם מִמֶּנּוּ בְּכָל שָׁנָה כְּדֵי פַּרְנָסָתָם, שֶׁלֹּא יְבַזְבְּזוּהוּ. וְהוּא שֶׁאָמַר "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ". וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל" וְאָמַר "וְיִצְבְּרוּ בָר" וְכֵן "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל" "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר" יוֹרֶה שֶׁקִּבְּצוּ כָּל הַנֶּאֱכָל לָאָדָם, בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, אֲפִלּוּ תְּאֵנִים וְצִמּוּקִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וַיִּצְבְּרוּ מֵהֶם הַבָּר אֶל תַּחַת יַד פַּרְעֹה, וְהוּא הַתְּבוּאָה שֶׁהוּבְאָה בָּרַחַת וּבַמִּזְרֶה לִזְרוֹת וּלְהָבֵר, וַיִּתֵּן בֶּעָרִים כְּדֵי אָכְלָם מִכָּל הַפֵּרוֹת, וְהָיָה כָּל הָאֹכֶל לְמִשְׁמֶרֶת לְצֹרֶךְ שְׁנֵי הָרָעָב, שֶׁיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי חַיָּתָם וְהַנִּשְׁאָר בַּבָּר קִיֵּם בָּאוֹצָרוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁנָּתַן לָהֶם דָּמִים כְּשַׁעַר הַזּוֹל מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן הָיָה הַבָּר לְפַרְעֹה, וּמְכָרוֹ לָהֶם בִּשְׁנֵי הָרָעָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ"ז:י"ד) "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם", אוֹ שֶׁלְּקָחוֹ הַמֶּלֶךְ בְּחָזְקָה, כִּי אָמַר אֲנִי שְׁמַרְתִּיו. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"א:מ"ח) תִּרְגֵּם אֹכֶל וּבָר בְּשָׁוֶה:

מקור: ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אכל שדה העיר בכל עיר ועיר נתן בתוכה התבואה שגדלה בכל גבוליה וסביבותיה להיות בה למשמרת ולאוצר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפֵרוּשׁ (בראשית מא:לד) ״וְחִמֵּשׁ אֶת״ וְגוֹ׳ שֶׁיִּטּוֹל הַחוֹמֶשׁ, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אוֹכֶל פֵּרוּשׁ הַנּוֹגֵעַ לְחֵלֶק הַמֶּלֶךְ כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי יוֹסֵף, וְלִכְשֶׁנְּפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״וְחִמֵּשׁ״ - וִיזָרֵז, אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל כִּפְשָׁטוֹ, שֶׁהָיָה קוֹנֶה כָּל הַתְּבוּאָה שֶׁעָשְׂתָה הַשָּׁנָה בְּיוֹתֵר עַל הַשָּׁנִים, כִּי לְצַד שֶׁהוּא דָּבָר יָתֵר לְזוֹרְעֵי אֲדָמָה יִמְכְּרוּ הַנּוֹתָר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל