אני פרעה. שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְזֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי, וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ יָדוֹ בִלְעָדֶיךָ, - שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתְךָ. דָּ"אַ אֲנִי פַרְעֹה, אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ, וּבִלְעָדֶיךָ וְגוֹ' וְזֶהוּ דֻּגְמַת רַק הַכִּסֵּא:
את ידו ואת רגלו. כְּתַרְגּוּמוֹ:
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעֹה וּבַר מֵימְרָךְ לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רִגְלֵהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם
אני פרעה. אני לבדי המלך, ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך,
וטעם רגלו, לו רשות ללכת או על דרך משל,והוא הנכון:
אני פרעה - אני מלך וזהו רק הכסא אגדל ממך.
לא ירים איש את ידו - לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם: אשר הרים יד במלך, רמה ידו ושררתו ע"י המלך שלמה כמ"ש שם: ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף.
אני פרעה ובלעדיך הוא דוגמא רק הכסא אגדל ממך אלא שהוצרך לחזור ולכתבו בשעת נתינת הטבעת.
לא ירים איש את ידו לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם אשר הרים יד במלך, רמה ידו ושררתו על שלמה המלך, כמו שנאמר ויפקידהו לכל סבל בית יוסף.
אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַמַּלְכוּת הִיא שֶׁלִּי, כִּי ׳פַּרְעֹה׳ שֵׁם מַלְכוּת יַגִּיד. וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אַחֲרָיו תִּהְיֶה מַעֲלָתוֹ שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא וְגוֹ׳, וְלָזֶה אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם הַזְכָּרַת מַעֲלָתוֹ בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי פַרְעֹה״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי: