וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

במרכבת המשנה. הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ:

אברך. כְּתַרְגּוּמוֹ "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא", רֵךְ בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי (נ"א רוֹמִי) מֶלֶךְ; בְּהַשֻּׁתָּפִין לָא רֵיכָא וְלֹא בַּר רֵיכָא, וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבְרֵךְ זֶה יוֹסֵף שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים, אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, וְנָתוֹן אוֹתוֹ וְגוֹ':

וְאַרְכֵּיב יָתֵהּ בִּרְתִכָּא תִנְיֵתָא (נ''י תִנְיָנָא) דִּי לֵהּ וְאַכְרִיזוּ קֳדָמוֹהִי דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא וּמַנִּי יָתֵהּ עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

המשנה. מגזרת שנים, כי המלך כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו ואחריו השלש כמו שלישי:

מרכבת. עץ נתונה על ארבעה סוסים, ומרכבת שלמה לעדה:

אברך. כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחוה, זו המלה מבנין הכבד הנוסף, ויברך על ברכיו (דה"ב, ו, יג) מהקל וכלם מגזרת ברכים, ויאמר ר' יונה המדקדק הספרדי כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א כמו אשכם ושלוח (ירמי' כה ד) ולפי דעתי שאל"ף אשכם לשון המדבר:

בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:מ"ג). וְהִנֵּה הוּא שֵׁם, וְכֵן "כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה" (מלכים ב כג ד), "אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז יח). וְהַנָּכוֹן כִּי מִשְׁנֶה - תֹּאַר, כְּמוֹ "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (שמואל א כג יז), "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר י ג), וְכֵן "כֶּסֶף מִשְׁנֶה" (בראשית מ"ג:י"ב) תֹּאַר, כְּמוֹ כֶּסֶף שֵׁנִי, וּכְבָר הֵבִיאוּ הַמְדַקְדְּקִים (רד"ק בספר השרשים שורש שנה) רְאָיָה בִּהְיוֹת אֵלֶּה כֻּלָּם בְּסֶגוֹל, וּ"מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה" וְכָל הַשֵּׁמוֹת בְּצֵירֵי, כְּמִשְׁפַּט הַסְּמִיכוּת. וְהָעִנְיָן כִּי יֵשׁ לַמֶּלֶךְ מִרְכֶּבֶת יְדוּעָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ו ח) "וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ", וְאַחֶרֶת יְדוּעָה לְמִשְׁנֵהוּ, וְאַחֲרָיו לַשָּׁלִישׁ:

במרכבת המשנה - סוס או פרידה המיוחדת לרכוב עליה האיש משנה למלך, אשר לו.

אברך - הוא אב למלך, כדאמרינן: לא רכא ולא בר רכא. כלומר: אב למלך. וזהו וישימני לאב לפרעה כי פרעה לשון מלך כמו שפרשתי למעלה, אב שר לצורך המלך.

וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. כְּמוֹ הַבְּרֵךְ, כְּלוֹמַר כָּל אִישׁ יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לָעָם כִּי לוֹ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.

וְנָתוֹן אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. שֶׁקִּבְּלוּ כֻּלָּם שִׁלְטוֹנוּתוֹ כְּמִנְהָג לְכָל שִׁלְטוֹן חָדָשׁ.

אַבְרֵךְ וְנָתוֹן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הָיוּ קוֹרְאִין לְפָנָיו, לְהוֹדִיעַ וּלְהַשְׁמִיעַ כִּי הוּא הַשַּׁלִּיט בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּמֶלֶךְ.