בְּרֵאשִׁית מ״א · ד׳

ותאכלנה. סִימָן שֶׁתְּהֵא כָל שִׂמְחַת הַשָּׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב:

וַאֲכָלַן תּוֹרְתָּא בִּישָׁן לְמֶחֱזֵי וַחֲסִירַן בְּשַׂר יָת שְׁבַע תּוֹרְתָּא שַׁפִּירָן לְמֶחֱזֵי וּפַטִּימָתָא וְאִתְּעַר פַּרְעֹה

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת עַל דַּעְתִּי הוּא סִימָן שֶׁיֹּאכְלוּ שְׁנֵי הָרָעָב אֶת שְׁנוֹת הַשָּׂבָע, וּמִזֶּה לָמַד יוֹסֵף לֵאמֹר לְפַרְעֹה "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת" "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב", כִּי רָאָה שֶׁהַפָּרוֹת וְהַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת תָּבוֹאנָה אֶל קֶרֶב הָרָעוֹת, וְאֵינֶנָּה עֵצָה, כִּי הַלְיוֹעֵץ לְמֶלֶךְ נְתָנוּהוּ, רַק בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם אָמַר כֵּן "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע", "וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע", פִּתְרוֹן "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע", כִּי רָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ בַּאֲכִילָתָן בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת רַק הָיוּ לָהֶן לְמִחְיָה, אִלּוּ לֹא אָכְלוּ אוֹתָן הָיוּ מֵתוֹת בְּכַחֲשֵׁיהֶן. וְלֹא כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁאָמַר "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע" הוּא פִּתְרוֹן הַבְּלִיעָה:

וייקץ פרעה - ויישן מיד ויחלום וגו'. בין שינת מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא, עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי ואז וייקץ פרעה, לבסוף והנה חלום, אבל עד עתה לא ידע.

ויקץ פרעה לתת לו ריוח להתבונן בנתיים לא לערב שתיהן כאחת.