רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הנמצא כזה. הֲנִשְׁכַּח כְּדֵין? אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ, הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ? הֲנִמְצָא לְשׁוֹן תְּמִיהָה; וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַף פַּתָּח:
התחילו ללמודהנמצא כזה. הֲנִשְׁכַּח כְּדֵין? אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ, הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ? הֲנִמְצָא לְשׁוֹן תְּמִיהָה; וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַף פַּתָּח:
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְעַבְדוֹהִי הֲנִשְׁכַּח כְּדֵין גְּבַר דִּי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ בֵּהּ
הנמצא כזה. בנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר הנמצא בעולם כזה, ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים, הנמצא אנחנו כזה דברי פרעה אל עבדיו:
וְטַעַם הֲנִמְצָא כָזֶה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה עִבְרִי וְהֵם שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ הַמִּצְרִיִּים לֹא יֹאכְלוּ מַגָּעָם וְלֹא יִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם כִּי טְמֵאִים הֵם אֶצְלָם, עַל כֵּן לֹא רָצָה לְמַנּוֹתוֹ מִשְׁנֶה בְּלֹא רְשׁוּתָם, וּלְכָךְ אָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ מִצְרִי כָּמוֹהוּ כִּי רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹדוּ אָמַר לְיוֹסֵף, "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת", כִּי מֵאֲשֶׁר הָיָה הַפִּתְרוֹן טוֹב וְנָכוֹן בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ כְּבָר בָּא הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפָּתַר לָהֶם. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז "אֶת כָּל זֹאת" גַּם לְמָה שֶׁסִּפֵּר לוֹ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְכָמוֹהוּ (בראשית כ"ט:י"ג) "וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", הַבְּרָכוֹת הַנִּזְכָּרוֹת קֹדֶם לָכֵן. אָמַר אַחֲרֵי שֶׁהוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לִפְתֹּר כָּל הַחֲלוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים וְהַסְּתוּמִים, וְלֹא יִפֹּל דָּבָר מִכָּל דְּבָרֶיךָ, אֵין נָבוֹן וְחָכָם בְּכָל עִנְיָן כָּמוֹךָ, וְרָאוּי אַתָּה לִנְהֹג שְׂרָרָה וּמַלְכוּת וְלִהְיוֹת לִי לְמִשְׁנֶה:
אשר רוח אלהים בו - בפתרון חלומות וכל שכן בחכמת דרך ארץ.
הֲנִמְצָא כָזֶה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר הֲנִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כָּזֶה, כִּי אָז הָיָה נִשְׁמָע כִּי נִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ אֱלֹהִים אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ בְּדוֹמֶה, וְלֹא כֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְצָא מִין זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ וְגוֹ׳, לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִקְצָתוֹ.