בְּרֵאשִׁית מ״א · י״ב

נער עברי עבד. אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה, מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן:

נער. שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה:

עברי. אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר:

עבד. וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים:

איש כחלמו. לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ:

וְתַמָּן עִמָּנָא עוּלֵם עִבְרָאָה עַבְדָא לְרַב קָטוֹלַיָּא וְאִשְׁתָּעֵינָא לֵהּ וּפָשַׁר לָנָא יָת חֶלְמָנָא גְּבַר כְּחֶלְמֵהּ פָּשָׁר

אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:י"ב). וְיוֹתֵר נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר כִּי לְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ פָּתַר כַּאֲשֶׁר הָיָה אֲמִתַּת חֲלוֹמוֹ הֶעָתִיד לָבֹא לוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר פָּתַר כֵּן הָיָה לָנוּ, וְכֵן (בראשית מ"ט:כ"ח) "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם", כַּבְּרָכָה הַבָּאָה אֵלָיו. וְעַל דַּעְתִּי אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל אָמַר אִישׁ אֶת חֲלוֹמוֹ פָּתַר לָנוּ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לְכָל אֶחָד כֵּן בָּא וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ, הִגִּיד כִּי הָיוּ חֲלוֹמוֹת שׁוֹנִים וְלָהֶם פִּתְרוֹנִים שׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁחֲלוֹם אֶחָד חָלְמוּ שְׁנֵיהֶם וּפִתְרוֹן אֶחָד לָהֶם. וְכֵן לְדַעְתִּי אִישׁ כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ, שֶׁלֹּא בֵּרַךְ אוֹתָם בְּרָכָה שָׁוֶה לְכֻלָּם אֶלָּא בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְכָל אֶחָד כַּאֲשֶׁר פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ:

איש כחלומו פתר - במשמעות חלומו פתר וגם כמו שפתר לנו כן היה.

נער עבד עברי ירא היה פן יכניסוהו לגדולה וישנאהו על אשר לא הזכירו כמו שבקש ממנו, לפיכך הוציא עליו דבה. ד״‎א שלא יכעוס עליו המלך שלא הגיד לו עד עכשיו שיש חכם גדול כזה בארץ ולכך ביזהו.