וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃

וַאֲמָרוּ לֵהּ חֶלְמָא חֲלֵמְנָא וּפָשַׁר לֵית לֵהּ וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ פּוּשְׁרַן חֶלְמַיָּא אִשְׁתָּעוּ כְעַן לִי

וטעם הלא לאלחהים פתרונים. כי פתרון החלומות לשם הוא כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק, ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי, וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם:

וְטַעַם וּפוֹתֵר אֵין אוֹתוֹ אֵין מוֹדִיעַ הֶעָתִיד מִמֶּנּוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁשָּׁלְחוּ לִקְצָת הַחַרְטֻמִּים בַּבֹּקֶר, אוֹ שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים עִמָּהֶם בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁאָמְרוּ וְאֵין בָּעוֹלָם פּוֹתֵר אוֹתוֹ כְּפִי דַּעְתֵּנוּ, כִּי נֶעֱלָם הוּא מְאֹד:

הֲלוֹא לֶאֱלֹהִים פִּתְרֹנִים פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ':ח') כִּי יֹאמַר כִּי הַמִּקְרִים הָעֲתִידִים לָבֹא בַּחֲלוֹמוֹת לֵאלֹהִים הֵם, כִּי הוּא לְבַדּוֹ הַמַּחֲלִים וְהַמּוֹדִיעַ הֶעָתִיד וְהוּא הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, וְאֵין בְּדִבּוּרִי לָכֶם תּוֹעֶלֶת אוֹ הֶפְסֵד. וְזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּהוּ אִם תָּבֹא לָהֶם רָעָה, אוֹ כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִבְזוּהוּ. וְאִם כֵּן אֵין לְמִלַּת "הֲלֹא" בָּזֶה טַעַם. וְאוּלַי יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ "הִנֵּה", יֹאמַר הִנֵּה לֵאלֹהִים לְבַדּוֹ הַפִּתְרוֹנִים וְלֹא לָאָדָם הַפּוֹתֵר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמַר הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים בְּכָל הַחֲלוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים וְהַסְּתוּמִים, וְהוּא יָכוֹל לְהוֹדִיעַ פִּתְרוֹן חֲלוֹמְכֶם, וְאִם הוּא נֶעֱלָם בְּעֵינֵיכֶם, סַפְּרוּ נָא לִי, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו לְגַלּוֹת סוֹדוֹ אֵלַי:

ופותר אין אותו - כמו: ואין פותר אותו. וכן ביחזקאל: ועושים אינם אותם.

הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. הִנֵּה חָכְמַת הַפִּתְרוֹן הִיא בָּאָדָם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְלָזֶה יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה גַּם בִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עַתָּה עֶבֶד וּבְבֵית הָאֲסוּרִים, וּמִפְּנֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא צְדַקְתֶּם בְּמַה שֶׁאֲמַרְתֶּם וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ:

ופתר אין אתו לפי שאנו במשמר ואין אנו יכולין לילך ולחזר אחר החרטומים והחכמים לשאל.

הלוא לאלקים פתרנים ושמא גזר עלי הקב״‎ה לפתור חלומותי בם.

וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ וּפוֹתֵר אֵין אוֹתוֹ. פֵּרוּשׁ, אֵין פּוֹתֵר בַּמְּצִיאוּת לְפוֹתְרוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן, וְזֶה הֵיפֶךְ מֵהָאָמוּר בְּפַרְעֹה (בראשית מא:ח) ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיוּ פּוֹתְרִים אֶלָּא לֹא פָּתְרוּ אֶת הַחֲלוֹם פִּתְרוֹן הַמִּתְקַבֵּל.

הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא יִפְתּוֹר. וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ כִּי מִתְגַּדֵּל בַּדָּבָר, וְאָמַר כִּי ה׳ יֵשׁ לוֹ פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הַרְבֵּה וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״סַפְּרוּ נָא לִי״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ פִּתְרוֹנִים לְשׁוֹן רַבִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּהָרוֹאֶה (ברכות נה:), כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וּפָתְרוּ חֲלוֹם שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה, וּמַה שֶׁפָּתַר זֶה לֹא פָּתַר זֶה, וְכֻלָּם נִתְקַיְּמוּ, עַד כָּאן. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּמָּצֵא לַחֲלוֹם הַרְבֵּה פִּתְרוֹנִים וְכֻלָּם צוֹדְקִים.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָא לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד כִּי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם לֹא יַצְדִּיק אֶלָּא אִם יִפְתְּרֶנּוּ בְּיוֹמוֹ וְלֹא לְאַחַר זְמַן, כִּי כָל דִּבְרֵי הַחֲלוֹם יְכֻוְּנוּ יַחְדָּיו בְּיוֹמוֹ. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאֵין מִתְעַנִּין תַּעֲנִית חֲלוֹם אֶלָּא בְּיוֹמוֹ וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת (שבת יא.), לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא לִי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ עַד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אַחַר שֶׁיּוּסַר עִצְּבוֹן נַפְשָׁם.

וְטַעַם שֵׁנִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:) כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף שֶׁיַּקְדִּימוּ לְסַפֵּר חֲלוֹמוֹתָם לְזוּלַת מִבַּלְעָדָיו וְיִתְקַיֵּם פִּתְרוֹן הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה סַפְּרוּ לִי כְּדֵי לְהַקְדִּים פִּתְרוֹנוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֻלָּן פָּתְרוּ חֲלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אוֹמֵר אֲנִי כִּי דַּוְקָא אִם לֹא יִהְיוּ הַפִּתְרוֹנִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, אֲבָל אִם הָיוּ סוֹתְרִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר: רִאשׁוֹן יֹאמַר כִּי יוֹצִיאוּהוּ מֵהַמִּשְׁמָר לִגְדֻלָּה וְשֵׁנִי יֹאמַר שָׁם יֵשֵׁב עַד מוֹת - אֵין מִתְקַיֵּם אֶלָּא רִאשׁוֹן, וְלָזֶה אָמַר יוֹסֵף סַפְּרוּ עַתָּה, שֶׁבָּזֶה יִבְטַח כִּי יִתְקַיֵּם פִּתְרוֹנוֹ.