וַ֠יִּפְקֹ֠ד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃

ויפקד שר הטבחים את יוסף. לִהְיוֹת אִתָּם:

ויהיו ימים במשמר. שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ:

וּמַנִּי רַב קָטוֹלַיָּא יָת יוֹסֵף עִמְּהוֹן וְשַׁמֵּשׁ יָתְהוֹן וַהֲווֹ יוֹמִין בְּמַטְּרָא

ויפקד שר הטבחים. והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים, פקד את יוסף, והטעם זכר דבריו והביאו אל ביתו, ושמהו בבור והוא המשמר וזאת דעת המדקדק הגדול ולפי דעתי שבית הסהר היה בבית שר הטבחים, ושם היה יוסף והעד מקום אשר יוסף אסור שם, וצוה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם, כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה, כי שרים היו:

ויפקד שר הטבחים - מינהו על כל צרכי האסורים שם.

ויהיו ימים - שנה שלימה, כדכתיב: ימים תהיה גאולתו. וכן: ימים או עשור.