חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה. מִתְּחִלָּה קָרָא אוֹתָם ״מַשְׁקֵה״ וְ״אוֹפֶה״, וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים״ (בראשית מ:ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּנְהַג הָעוֹלָם הוּא שֶׁכָּל שַׂר יֵשׁ לוֹ מְשָׁרְתִים לְמַטָּה מִמֶּנּוּ הַמְשָׁרְתִים לַמֶּלֶךְ בְּכָל עֵת, וְהֵמָּה בְּעַצְמָם יְשָׁרְתוּהוּ לִפְרָקִים בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְחֵטְא זֶה לֹא חָטְאוּ הַשָּׂרִים כִּי אִם מְשָׁרְתֵיהֶם הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה, וּמִכָּל מָקוֹם הָיָה עִקַּר הַקֶּצֶף עַל הַשָּׂרִים שֶׁהוֹשִׁיבוּ הֶדְיוֹטִים כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל הַחֲלוֹם ״הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה״ וְלֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״שַׂר״, לְפִי שֶׁלֹּא בָּא לְהוֹרוֹת כִּי אִם מַהוּת הַחֲלוֹם כָּל אֶחָד מֵעִנְיָנוֹ, זֶה מֵעִנְיְנֵי מַשְׁקֶה וְזֶה מֵעִנְיְנֵי אֲפִיָּה.
וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב זֶה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פח ב) פְּלִיגֵי רַבָּנַן וְרַבִּי אֶבְיָתָר. רַבָּנַן אָמְרֵי: זֶה נִמְצָא זְבוּב בְּכוֹס שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִמְצָא צְרוֹר בִּגְלוֹסְקָא שֶׁלּוֹ. וְרַבִּי אֶבְיָתָר אוֹמֵר: בִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ כוּ׳. וְרַשִׁ״י הִסְכִּים לְדִבְרֵי רַבָּנַן. וְנִרְאֶה שֶׁרְאָיָתוֹ מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״מַשְׁקֶה״ וְ״אוֹפֶה״ וְלֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״שַׂר״, לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה חֶטְאָם תָּלוּי בִּשְׂרָרָתָם. וְחֵטְא זֶה שֶׁבִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ תָּלוּי בְּלִי סָפֵק בְּמָה שֶׁהָיוּ שָׂרִים וְנִכְבָּדִים, עַל כֵּן בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ וּלְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ מִצַּד שֶׁגָּבַהּ לִבָּם עַד לְהַשְׁחִית. לְכָךְ קְרָאָם סְתָם ״מַשְׁקֶה״ וְ״אוֹפֶה״, בֵּין בִּשְׁעַת זְכִירַת הַחֵטְא בֵּין בִּזְכִירַת הַחֲלוֹם, וְטַעַם אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם: לְהוֹרוֹת שֶׁחֶטְאָם הָיָה עַל עִסְקֵי מַשְׁקֶה וַאֲפִיָּה, וְלֹא הָיָה חֵטְא הַתָּלוּי בִּשְׂרָרָתָם. וְכֵן בַּחֲלוֹם קְרָאָם כֵּן, לְהוֹרוֹת שֶׁהַחֲלוֹם הָיָה מֵעִסְקֵי מַשְׁקֶה וַאֲפִיָּה.
וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה״ (בראשית מ:א), וְקָשֶׁה לְעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ ״חָטְאוּ מַשְׁקֵה וְהָאוֹפֶה״, לָמָּה הִכְנִיס ״מֶלֶךְ מִצְרַיִם״ בֵּין הַדְּבֵקִים? אֶלָּא וַדַּאי לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל אֶחָד חָטָא בָּעִנְיָן עַצְמוֹ, זֶה בִּזְבוּב וְזֶה בִּצְרוֹר. וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁפְּשִׁיעַת הַצְּרוֹר גָּדוֹל מִפְּשִׁיעַת הַזְּבוּב, כִּי זְבוּב אוּנְסָא וּצְרוֹר פְּשִׁיעוּתָא. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם״, כִּי אִלּוּ עָשָׂה זֶה לְאָדָם אַחֵר לֹא הָיָה נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ, כִּי קָרוֹב לְאֹנֶס הַדָּבָר, אַךְ לַמֶּלֶךְ הוּא פְּשִׁיעָה, כִּי בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר. אֲבָל חֵטְא הָאוֹפֶה הָיָה גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא אֲפִלּוּ אִם הָיָה עוֹשֶׂה כֵן לְאָדָם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מֶלֶךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר סְתָם ״וְהָאוֹפֶה״ וְלֹא אָמַר ״אוֹפֶה מֶלֶךְ מִצְרַיִם״. וּ״פַרְעֹה קָצַף עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים״ (בראשית מ:ב) - הִזְכִּיר לְשׁוֹן שְׂרָרָה אֵצֶל הַקֶּצֶף, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁמְּדַקְדֵּק עִם אָדָם אַחֵר, כָּךְ שָׂרִים אֵלּוּ, מִצַּד הֱיוֹתָם שָׂרִים וּקְרוֹבִים לַמֶּלֶךְ בְּיוֹתֵר, הָיָה לָהֶם לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. וְאִלּוּ הָיוּ הֶדְיוֹטִים לֹא יָצָא עֲלֵיהֶם הַקֶּצֶף כָּל כָּךְ, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
