בְּרֵאשִׁית ד׳ · י״ט

וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

למך לקח לו שתי נשים, עדה וצילה. רש״י מסביר שהכתוב מפרט זאת כדי ללמדנו מסוף העניין שה׳ קיים את הבטחתו ״שבעתים יוקם קין״, שכן למך בדור השביעי הרג את קין. עוד מבאר רש״י שכך היה דרכם של אנשי דור המבול לשאת שתי נשים: אחת לפרייה ורבייה ואחת לתשמיש בלבד, שאותה היו משקים כוס עיקרין כדי שלא תלד, מקשטים אותה ככלה ומאכילים אותה מעדנים, בעוד חברתה נזופה ואבלה כאלמנה. כלי יקר מרחיב שיש בסיפור צורך גדול, ללמד שכשהזיווג הוא לקיום המין נולדים בנים הגונים.
מבוסס על רש״י, כלי יקר · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויקח לו למך. לֹא הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל זֶה, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ מִסּוֹף הָעִנְיָן, שֶׁקִּיֵּם הַקָּבָּ"ה הַבְטָחָתוֹ שֶׁאָמַר שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן, עָמַד לֶמֶךְ לְאַחַר שֶׁהוֹלִיד בָּנִים וְעָשָׂה דּוֹר שְׁבִיעִי וְהָרַג אֶת קַיִן, זֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְגוֹמֵר:

שתי נשים. כָּךְ הָיָה דַּרְכָּן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אַחַת לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ, זוֹ שֶׁהִיא לְתַשְׁמִישׁ מַשְׁקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִין כְּדֵי שֶׁתֵּעָקֵר וּמְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה וּמַאֲכִילָהּ מַעֲדַנִּים, וַחֲבֶרְתָּהּ נְזוּפָה וַאֲבֵלָה כְּאַלְמָנָה, וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ אִיּוֹב רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב (איוב כ"ד), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (וּבִבְ"רַ):

עדה. הִיא שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עַל שֵׁם שֶׁמְּגֻנָּה עָלָיו וּמוּסֶרֶת מֵאֶצְלוֹ, עָדָה תַּרְגּוּם שֶׁל סוּרָה:

צלה. הִיא שֶׁל תַּשְׁמִישׁ, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בְּצִלּוֹ, דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם בִּבְ"רַ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסִיב לֵהּ לֶמֶךְ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא עָדָה וְשׁוּם תִּנְיֵתָא צִלָּה

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם עדה וצלה אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות כי אלו היינו יודעים כל לשון הקדש מאין נוכל לדעת כל הקורות כטעם משה, ויששכר,

Piotrkow, 1907-1911

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים וְגוֹ׳. כָּל הַסִּפּוּר הַלָּזֶה מֵעִנְיַן שְׁתֵּי נָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַזִּוּוּג כַּהֹגֶן לְקִיּוּם הַמִּין לְבַד, אָז יִוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים הֲגוּנִים שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת ה׳, וְכַאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְקִיּוּם הַמִּין כִּי אִם לְשֵׁם יֹפִי לְמַלֹּאת רֶסֶן תַּאֲוָתוֹ, אָז בָּנִים זָרִים יִוָּלְדוּ לָהֶם, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁתֵּי נָשִׁים אֵלּוּ עָדָה וְצִלָּה, כִּי אוֹתָהּ שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה נִקְרֵאת עָדָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, גַּם יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הֵרָיוֹן שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״וְעַדִּיאַת״ (בראשית ד:א). וְאוֹתָהּ שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ לְבַד נִקְרֵאת צִלָּה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְאוּלַי לְפָחוֹת הָיוּ צְנוּעִים בְּתַשְׁמִישׁ וְעוֹשִׂים צֵל תָּמִיד. אִם כֵּן הַדִּין נוֹתֵן שֶׁמִּן עָדָה יִוָּלְדוּ בָּנִים הֲגוּנִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה״, כִּי זֶה הָיָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הֶבֶל הַצַּדִּיק וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב כְּמֹשֶׁה וְדָוִד וְכַמָּה נְבִיאִים וְצַדִּיקִים עַד אֲשֶׁר מִתּוֹךְ אֻמָּנוּת זֶה זָכוּ לְדִבּוּק הַשְּׁכִינָה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, שֶׁנִּבְרְאוּ לְהַלֵּל בָּהֶם לְבוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קנ:ג) ״הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר״ וְגוֹ׳. וְגַם עַל יְדֵיהֶם שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ב׳ ג:טו) ״וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳״. וְצִלָּה שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ וְהִשְׁקָה לָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִים וְלֹא הוֹעִילָהּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם לְסוֹף בָּנִים זָרִים יוּלְּדוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצִלָּה יָלְדָה גַם הִיא אֶת תּוּבַל קַיִן״ שֶׁהֶחְזִיר מַעֲשֵׂה קַיִן לִמְקוֹמוֹ וּבָרָא כְּלֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל וְלִרְצֹחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל״ הַמְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם. וְאוּלַי הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי רֹב בְּעִילוֹת מְקַצְּרִין יְמֵי הָאָדָם, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם לַעֲסֹק בִּדְבָרִים הַמְקַצְּרִים הַיָּמִים, וְיָצָא אֻמָּנוּתוֹ אֶל הַפֹּעַל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי״ וְגוֹ׳. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן בַּתּוֹרָה לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַזִּוּוּג עַל פִּי הַתּוֹרָה.

Vocalized Edition