וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃

ויקח לו למך. לֹא הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל זֶה, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ מִסּוֹף הָעִנְיָן, שֶׁקִּיֵּם הַקָּבָּ"ה הַבְטָחָתוֹ שֶׁאָמַר שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן, עָמַד לֶמֶךְ לְאַחַר שֶׁהוֹלִיד בָּנִים וְעָשָׂה דּוֹר שְׁבִיעִי וְהָרַג אֶת קַיִן, זֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְגוֹמֵר:

שתי נשים. כָּךְ הָיָה דַּרְכָּן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אַחַת לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ, זוֹ שֶׁהִיא לְתַשְׁמִישׁ מַשְׁקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִין כְּדֵי שֶׁתֵּעָקֵר וּמְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה וּמַאֲכִילָהּ מַעֲדַנִּים, וַחֲבֶרְתָּהּ נְזוּפָה וַאֲבֵלָה כְּאַלְמָנָה, וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ אִיּוֹב רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב (איוב כ"ד), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (וּבִבְ"רַ):

עדה. הִיא שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עַל שֵׁם שֶׁמְּגֻנָּה עָלָיו וּמוּסֶרֶת מֵאֶצְלוֹ, עָדָה תַּרְגּוּם שֶׁל סוּרָה:

צלה. הִיא שֶׁל תַּשְׁמִישׁ, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בְּצִלּוֹ, דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם בִּבְ"רַ:

וּנְסִיב לֵהּ לֶמֶךְ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא עָדָה וְשׁוּם תִּנְיֵתָא צִלָּה

וטעם עדה וצלה אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות כי אלו היינו יודעים כל לשון הקדש מאין נוכל לדעת כל הקורות כטעם משה, ויששכר,

וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים וְגוֹ׳. כָּל הַסִּפּוּר הַלָּזֶה מֵעִנְיַן שְׁתֵּי נָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַזִּוּוּג כַּהֹגֶן לְקִיּוּם הַמִּין לְבַד, אָז יִוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים הֲגוּנִים שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת ה׳, וְכַאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְקִיּוּם הַמִּין כִּי אִם לְשֵׁם יֹפִי לְמַלֹּאת רֶסֶן תַּאֲוָתוֹ, אָז בָּנִים זָרִים יִוָּלְדוּ לָהֶם, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁתֵּי נָשִׁים אֵלּוּ עָדָה וְצִלָּה, כִּי אוֹתָהּ שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה נִקְרֵאת עָדָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, גַּם יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הֵרָיוֹן שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״וְעַדִּיאַת״ (בראשית ד:א). וְאוֹתָהּ שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ לְבַד נִקְרֵאת צִלָּה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְאוּלַי לְפָחוֹת הָיוּ צְנוּעִים בְּתַשְׁמִישׁ וְעוֹשִׂים צֵל תָּמִיד. אִם כֵּן הַדִּין נוֹתֵן שֶׁמִּן עָדָה יִוָּלְדוּ בָּנִים הֲגוּנִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה״, כִּי זֶה הָיָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הֶבֶל הַצַּדִּיק וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב כְּמֹשֶׁה וְדָוִד וְכַמָּה נְבִיאִים וְצַדִּיקִים עַד אֲשֶׁר מִתּוֹךְ אֻמָּנוּת זֶה זָכוּ לְדִבּוּק הַשְּׁכִינָה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, שֶׁנִּבְרְאוּ לְהַלֵּל בָּהֶם לְבוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קנ:ג) ״הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר״ וְגוֹ׳. וְגַם עַל יְדֵיהֶם שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ב׳ ג:טו) ״וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳״. וְצִלָּה שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ וְהִשְׁקָה לָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִים וְלֹא הוֹעִילָהּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם לְסוֹף בָּנִים זָרִים יוּלְּדוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצִלָּה יָלְדָה גַם הִיא אֶת תּוּבַל קַיִן״ שֶׁהֶחְזִיר מַעֲשֵׂה קַיִן לִמְקוֹמוֹ וּבָרָא כְּלֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל וְלִרְצֹחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל״ הַמְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם. וְאוּלַי הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי רֹב בְּעִילוֹת מְקַצְּרִין יְמֵי הָאָדָם, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם לַעֲסֹק בִּדְבָרִים הַמְקַצְּרִים הַיָּמִים, וְיָצָא אֻמָּנוּתוֹ אֶל הַפֹּעַל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי״ וְגוֹ׳. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן בַּתּוֹרָה לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַזִּוּוּג עַל פִּי הַתּוֹרָה.