הפסוק מונה את שרשרת הדורות מחנוך: עירד, מחויאל, מתושאל ולמך. רש״י מעיר על חילופי הלשון בין ״הוליד״ ל״ילד״, ומסביר שהלדה משמשת בשני מובנים: כשנאמר ״הוליד״ בלשון הפעיל מדובר בלידת האישה, וכשנאמר ״ילד״ מדובר בזריעת האיש והולדתו. אבן עזרא מציין את מקומו של למך בשלשלת: הוא השישי לקין והשביעי לאדם הראשון. מניין הדורות הזה חשוב להמשך הפרשה, שכן בו יתקיים מה שנרמז קודם, ש״שבעתים יוקם קין״ לאחר שבעה דורות. אונקלוס מתרגם את שמות הדורות כפשוטם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור