כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃

העונש מתפרש: כשקין יעבוד את האדמה היא לא תוסיף לתת לו את כוחה, והוא יהיה ״נע ונד״ בארץ. רש״י מסביר ש״נע ונד״ פירושו שאין לו רשות לגור במקום אחד. אבן עזרא מבאר שהחיסרון יבוא לו מצד האדמה שיזרע ויטע, שכן הוא היה עובד אדמה, וכעת לא תיתן לו עוד קציר ופרי, ולכן ייאלץ לנוע ממקום למקום ולא ישקוט. אבן עזרא דן גם בהבדל שבין ״נע״ ל״נד״, ומביא שיש הרואים ב״נד״ לשון קינה, אך לדעתו הוא כפל עניין קרוב ל״נע״. אונקלוס תרגם ״מיטלטל וגלי״.