בְּרֵאשִׁית ל״ט · ד׳

וכל יש לו. הֲרֵי לָשׁוֹן קָצָר, חָסֵר "אֲשֶׁר":

וְאַשְׁכַּח יוֹסֵף רַחֲמִין בְּעֵינוֹהִי וְשַׁמֵּשׁ יָתֵהּ וּמַנְיֵהּ עַל בֵּיתֵהּ וְכָל דִּי אִית לֵהּ מְסַר בִּידֵהּ

וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ לִהְיוֹת פָּקִיד וְנָגִיד עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בּוֹ מִדְרָשׁ (ב"ר פו ה), אָמְרוּ, מְלַחֵשׁ וְנִכְנָס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, אָמַר לוֹ מְזֹג רוֹתְחִין - וְהֵא רוֹתְחִין, מְזֹג פּוֹשְׁרִין - וְהֵא פּוֹשְׁרִין, מָה יוֹסֵף, תֶּבֶן בְּעַפְרַיִים, חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם, עַד הֵיכָן, עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ". וְהָעִנְיָן כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת אֲדֹנָיו מִצְרִי לֹא יָדַע אֶת ה', אָמְרוּ כִּי בִּרְאוֹתוֹ הַצְלָחָתוֹ הַגְּדוֹלָה הָיָה חוֹשֵׁשׁ כִּי דֶּרֶךְ כְּשָׁפִים הוּא, כַּאֲשֶׁר בִּבְנֵי אַרְצוֹ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מֵאֵת עֶלְיוֹן בְּמַרְאָה שֶׁנִּרְאֵית לוֹ בַּחֲלוֹם אוֹ בְּהָקִיץ בְּעַמּוּד עָנָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ לִכְבוֹד הַצַּדִּיק:

וַיְשָׁרֶת אוֹתוֹ. בִּדְבָרִים הַצְּרִיכִים לְגוּפוֹ.