וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־[אֲסִירֵ֥י] (אסורי) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃

וּנְסִיב רִבּוֹנֵהּ דְּיוֹסֵף יָתֵהּ וִיהָבֵיה לְבֵית אֲסִירֵי אֲתַר דִּי אֲסִירֵי מַלְכָּא אֲסִירִין וַהֲוָה תַמָּן בְּבֵית אֲסִירֵי

וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם כִּי הַכָּתוּב יְפָרֵשׁ שֶׁבֵּית הַסֹּהַר הוּא מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים שָׁם, וּלְכָךְ אָמַר כִּי הוּא שֵׁם מִצְרִי, כִּי דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ לָשׁוֹן נָכְרִיָּה, כְּמוֹ "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל". וְלֹא אָמַר כְּלוּם, אֲבָל "וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר" הַיָּדוּעַ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מָקוֹם אֲשֶׁר יֵאָסְרוּ שָׁם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ, לוֹמַר כִּי הָיָה זֶה סִבָּה שֶׁיִּכָּנְסוּ עִמּוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה. וְיִתָּכֵן כִּי טַעַם "אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ" עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו הַחוֹטְאִים לוֹ בְּמִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה, כִּי שְׁאָר הָאֲסוּרִים לָעָם בְּיַד הַשּׁוֹפְטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, בְּבֵית סֹהַר אַחֵר יִנָּתְנוּ. וְסִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁשָּׂמוּ שָׁם יוֹסֵף מֵאַהֲבַת אֲדוֹנָיו אֹתוֹ, וְהַכֹּל סִבָּה מֵאֵת ה'. וּבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן (רד"ק בספר השרשים שורש סהר) יְפָרְשׁוּ "סַהַר" כִּפָּה עֲגֻלָּה, מִלְּשׁוֹן "אַגַּן הַסַּהַר" (שיר השירים ז ג). וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהוּא הַבּוֹר (רמב"ן על בראשית מ':ב'), בַּיִת בָּנוּי תַּחַת הַקַּרְקַע וְלוֹ פֶּתַח קָטָן מִלְּמַעְלָה יַכְנִיסוּ בּוֹ הָאֲסוּרִים וּמִמֶּנּוּ לָהֶם אוֹרָה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן סֵיהֲרָא בַּאֲרָמִית, כַּאֲשֶׁר אָמַר (בראשית ו':ט"ז) "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה", מִלְּשׁוֹן צָהֳרַיִם, וְשִׁנּוּ בָּהֶם זֶה לְרֹב אוֹרוֹ וְזֶה לְמִעוּט:

ויתנהו אל בית הסהר לא היה בן מות כי לא היו עדים בדבר רק להניחו במשמר.

אסורי המלך כתיב אסירי קרי. ונמצא באגדה שהביאו יוסף לפני המלך בא גבריאל כדמות איש ויאמר אם על המלך טוב יצוה לבדוק בבגדיהם אם בגדי האשה נקרעים בידוע שהחזיק בה יוסף לאנסה ואם בגדי יוסף נקרעים החזיקה היא לאנסו ויבקש הדבר וימצא שהיו בגדי יוסף קרועים ובשביל כך לא דנוהו להריגה ומ״‎מ לא נפטר מיד כדי שלא לבייש אשת פוטיפר לאמר אכן נודע הדבר כי היא אנסה את יוסף. וכהני מצרים דנו דין זה ולכן לא קנה יוסף אדמתם בשני הרעבון.