רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הקדשה. מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית ל״ח · כ״א
וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
במילים פשוטות
חירה שאל את אנשי המקום איה הקדשה שהיתה בעיניים על הדרך, והם ענו שלא היתה שם קדשה. רש״י מבאר ש״קדשה״ פירושה מיוחדת ומזומנת לזנות. הרשב״ם מסביר בדומה שהיא מיועדת ומזומנת לכל באיה. אנשי המקום השיבו שלא היתה שם אשה כזו כלל, שכן תמר לא היתה זונה של ממש אלא נקטה בדרך זו לתכלית מסוימת. הפסוק ממשיך את מסע החיפוש הכושל, המגביר את המתח סביב זהות האשה ומקום העירבון.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּשְׁאִיל יָת אֲנָשֵׁי אַתְרַהּ לְמֵימַר אָן מְקַדִּשְׁתָּא הִיא בְעַיְנִין עַל אָרְחָא וַאֲמָרוּ לֵית הָכָא מְקַדִּשְׁתָּא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
רשב״ם
רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12הקדשה - מיועדת ומזומנת לכל באיה, כדכתיב: וגם קדש היה בארץ. ולא תהיה קדשה מבנות ישראל.
מקור: ספריא · נחלת הכלל