וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃

וַחֲלַם יוֹסֵף חֶלְמָא וְחַוִי לַאֲחוֹהִי וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵהּ

וַיַּגֵּד לְאֶחָיו. גַּם זֶה עָשָׂה מֵחֶסְרוֹן הָעֵצָה כְּנַעַר:

ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו חלום זה לא נתקיים לפיכך לא נכתב.

וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הָיָה יוֹסֵף מַגְדִּיל הַשִּׂנְאָה בְּמַה שֶׁהָיָה מְסַפֵּר חֲלוֹמוֹת גְּדֻלָּתוֹ מַגִּידוֹת, וּמַה גַּם אַחַר יָדְעוֹ כִּי הוּא שָׂנוּי בְּעֵינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד:יא) בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי״, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הֶעֱלוּהוּ לְמַעְלָה, וּמַעֲשֵׂה יַעֲקֹב הִיא בְּהַסְכָּמַת עֶלְיוֹנִים, וּמִזֶּה יֶחְדְּלוּ מִשְּׂנֹא אוֹתוֹ.

אוֹ יְכַוֵּן לְהוֹדִיעָם כִּי עֲדַיִן יִצְטָרְכוּ אֵלָיו וְיָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְאוּלַי כִּי בְּיָדְעָם כֵּן יַרְחִיקוּ הַשִּׂנְאָה, לְבַל יִנְקֹם מֵהֶם לְעֵת יִפְּלוּ לְפָנָיו, כִּי הַשְּׁבָטִים יָכוֹפוּ רֹאשָׁם לִגְזֵרַת אֵל עֶלְיוֹן וּלְמִצְבְּיֵהּ.

אוֹ יְכַוֵּן לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת יַחַד, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נה:) כִּי כָל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְאָמְרוּ עוֹד שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל מְרַחֲמֵי לֵיהּ (ראש שם) וְיִפְתְּרֶנּוּ לוֹ, וְיוֹסֵף חָשַׁב שֶׁבְּסַפְּרוֹ חֲלוֹמוֹתָיו לָהֶם יָדוּנוּ בְּעַצְמָן כִּי לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הָאַחִים הָאֲהוּבִים. וּלְצַד שֶׁקָּדְמָה שִׂנְאָה וְקִנְאָה - נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאַהֲבָה בְּלִבָּם, וְהָיוּ דָּנִים הַכֹּל לְהִשְׂתָּרְרוּת עֲלֵיהֶם וְכוּ׳:

וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. הַכָּתוּב יָעִיד עָלָיו כִּי חָלַם, לִשְׁלֹל חֲשָׁד שֶׁהָיָה בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ שֶׁחָלַם לְהִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם. גַּם בַּחֲלוֹם שֵׁנִי הוֹדִיעַ הַכָּתוּב (בראשית לז:ט) ״וַיַּחֲלֹם״ לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי יוֹסֵף.

וַיַּגֵּד לְאֶחָיו. פֵּרוּשׁ, שֶׁחָלַם חֲלוֹם טוֹב שֶׁבָּזֶה הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם קָשִׁים כַּגִּידִים, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַחֲלוֹם כִּי הוּא שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״שִׁמְעוּ נָא״, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהָיָה חֲלוֹם אַחֵר, שֶׁאִם כֵּן לָמָּה לֹא הוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב, וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּים, לָמָּה יְסַפֵּר הַכָּתוּב חֲלוֹם שָׁוְא יְדַבֵּר. וְאִם לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַשִּׂנְאָה הִנֵּה יַסְפִּיק הַקּוֹדֵם וּשְׁנֵי הַחֲלוֹמוֹת. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהוּא הַחֲלוֹם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, וּמִתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם סְתָם חֲלוֹם מַעֲלָה חָלַמְתִּי, וּלְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ לוֹ חֲלוֹמוֹ לְצַד שִׂנְאָתָם הִפְסִיק בַּסִּפּוּר וְהָיָה מְחַלֶּה פְּנֵיהֶם לִשְׁמוֹעַ לוֹ וְאָמַר ״שִׁמְעוּ נָא״ וְגוֹ׳: