בְּרֵאשִׁית ל״ו · ל״א

וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

הכתוב עובר למנות את המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל. רש״י מבאר ששמונה מלכים היו, וכנגדם העמיד יעקב שמונה מלכים וביטל את מלכות עשו בימיהם. אבן עזרא דוחה את הדעה שהפרשה נכתבה בימים מאוחרים, ומבאר שהביטוי לפני מלוך מלך מכוון על משה שהיה מלך בישראל. רמב״ן מבאר שהכתוב מספר בקיום ברכת יצחק ועל חרבך תחיה, שגברו על החורי ומלכו, ומדגיש שלא היו מלך בן מלך כפי שהיו בישראל. ספורנו מבאר שהוצרכו להמליך אנשים נכרים, לפי שלא היה ביניהם ראוי למלוך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, רמב״ן, רשב״ם, ספורנו, חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואלה המלכים וגו'. שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵּין מַלְכַיָּא דִי מְלִיכוּ בְּאַרְעָא דֶאֱדוֹם קֳדָם דִּי מְלַךְ מַלְכָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואלה המלכים. י"א כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה, ויצחקי אמר בספרו כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ופי' הדורות כרצונו, הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו כי אמר כי הדר הוא הדד האדומי, ואמר כי מהיטבאל אחות תחפנחס, וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט, וספרו ראוי להשרף, ולמה תמה על שמונה מלכים שמלכו שהם רבים, והנה מלכי ישראל כפלים במספר, ושני אלה המלכים קרובים לשני מלכי ישראל גם מלכי יהודה רבים הם ממלכי אדום עד ימי משה והאמת שפי' לפני מלך מלך על משה מלך ישראל, וכן כתוב ויהי בישורון מלך (דבר' לג ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם נִכְתַּב זֶה לְהַגִּיד כִּי נִתְקַיְּמָה בּוֹ בִּרְכַּת יִצְחָק שֶׁאָמַר לוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כ"ז:מ'), כִּי גָּבְרוּ עַל בְּנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי וּמָלְכוּ עֲלֵיהֶם בְּאַרְצָם, וְאֵלֶּה הֶעָרִים מְדִינוֹת בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, כִּי בָּצְרָה לֶאֱדוֹם הִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו לד ו) "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם", וְכֵן אֶרֶץ הַתֵּימָנִי מֵאֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (עובדיה א ט) "וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו", וְכֻלָּם כָּךְ הֵמָּה. אֲבָל סִפֵּר הַכָּתוּב כִּי לֹא הָיוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל. וְלִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ, יָמִים רַבִּים קֹדֶם, וְאֵין טַעַם "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ" שֶׁנִּמְשְׁכָה מַלְכוּת אֵלֶּה עַד מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל (ראה רש"י ורד"ק), אֲבָל לֵאמֹר כִּי אָז לֹא תִּהְיֶה לָהֶם מַלְכוּת, לְקַיֵּם "וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" (בראשית כ"ז:מ'). וְיִתָּכֵן שֶׁאֵלּוּ כֻּלָּם בִּימֵי מֹשֶׁה כְּבָר עָבְרוּ, כִּי הָיוּ זְקֵנִים בְּעֵת שֶׁהִמְלִיכוּ אוֹתָם וְלֹא הֶאֱרִיכוּ יָמִים:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לפני מלך מלך - לפני משה שהושיע את ישראל. כל שרי עם ועם קורא מלך עד דוד. מצאתי ביוסיפון: אחרי אלו המלכים קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים. הוֹדִיעַ שֶׁהֻצְרְכוּ לְהַמְלִיךְ אֲנָשִׁים נָכְרִים מִבְּלִי אֵין בֵּינֵיהֶם רָאוּי לִמְלוֹךְ, וְשֶׁאֵין מַעֲמִידִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ.

לִפְנֵי מְלׇךְ מֶלֶךְ. קוֹדֶם שֶׁיִּמְלוֹךְ מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו:כג), עַל דֶּרֶךְ "וְצִוְּךָ לְנָגִיד" (שמואל א כה:ל). אָמְנָם כְּשֶׁמֶּלֶךְ מָלַךְ, חָדְלָה מַלְכוּת עֵשָׂו וְהָיוּ לוֹ אַלּוּפִים, כְּעִנְיַן "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה:כג).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לפני מלך מלך לפני משה שהיה מלך בישראל כדכתיב ויהי בישרון מלך על שם שהושיע את ישראל. ואין לפרשו על שאול שהרי כתוב ביוסיפון כי המלכים האלו קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה מלכו קודם דוד וכאן אינן אלא שמנה ומאברהם עד שאול יש ארבע עשרה דורות לבני ישראל. אבל כשמלך דוד נטל הוא המלוכה מאדום כדכתיב וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדוד וכן תמצא בדברי הימים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בָּזֶה לִמְנוֹת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַתֵּן לֶאֱדוֹם אוֹ הֶעֱמִיד לָהּ מֶלֶךְ וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לַאֲבַדּוֹן בִּנְפוֹל אֱדוֹם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פג), בָּצְרָה לְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו) ״זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, עַד כָּאן. גַּם שְׁאָר הֶעָרִים הֲגַם שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא גּוֹאֵל צְבִי יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר, יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה קְדוּמָה וְיוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, וְאֵין צֵל הַזּוּלַת מַצִּילָתָהּ.

גַּם לָקַחַת סִימָן לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כִּי יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים, וְהָרְאָיָה, כִּי ה׳ מָנָה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁקָּדְמוּ לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹתָם קָדְמוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכוּתָם אַחַר שֶׁפָּסְקָה אַחַר מְלָכִים הָרְשׁוּמִים בַּתּוֹרָה, וּמֵעַתָּה כְּמוֹ כֵן יִמְלְכוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּנְיָן אֲשֶׁר מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם (בגלות, הגהה), וַהֲגַם כִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים עוֹלָם עוֹמֵד (סנהדרין צט.), יַאֲרִיךְ ה׳ יְמֵי טוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

חסלת פרשת וישלח

מקור: ספריא · נחלת הכלל