בְּרֵאשִׁית ל״ו · ל׳

אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ {פ}

במילים פשוטות

הכתוב משלים את מניין אלופי החורי: אלוף דישון, אלוף אצר ואלוף דישן, ומסכם שאלה אלופי החורי לאלופיהם בארץ שעיר. אונקלוס מתרגם כפשוטו. בפשט הפסוק הכתוב מסיים את רשימת שבעת אלופי החורי, ומדגיש שהם מלכו וישבו בארץ שעיר, קודם שבאו בני עשו וירשו את מקומם.
מבוסס על אונקלוס, פשט הפסוק · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

רַבָּא דִּשֹׁן רַבָּא אֵצֶר רַבָּא דִישָׁן אִלֵּין רַבְרְבֵי חוֹרָאָה לְרַבְרְבָנֵיהוֹן בְּאַרְעָא דְשֵׂעִיר

מקור: ספריא · נחלת הכלל