בְּרֵאשִׁית ל״ו · כ״ב

וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב מפרט את בני לוטן: חורי והימם, ומזכיר שאחות לוטן היא תמנע. רמב״ן מבאר שהמנהג לייחס את הבת אל אחיה, כמו אחות תובל קין נעמה, ולכן נזכרה תמנע כאן על שם אחיה לוטן, מפני שהיתה אחותו מאב ומאם ולא אחות שאר האחים, או שהיתה אחותו מן האם בלבד. רשב״ם וחזקוני מבארים שלפי שלוטן היה הגדול שבאחים, נתייחסה תמנע אחריו, כמו אחות נביות ואחות אהרן.
מבוסס על אונקלוס, רמב״ן, רשב״ם, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲווֹ בְנֵי לוֹטָן חוֹרִי וְהֵימָם וַאֲחָתֵהּ דְלוֹטָן תִּמְנָע

Onkelos Genesis

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע כְּמוֹ "וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה" (בראשית ד':כ"ב), "וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגַיִל" (דהי"א ב טז), "וְתָמָר אֲחוֹתָם" (שם ג ט), "וְסֶרַח אֲחוֹתָם" (בראשית מ"ו:י"ז), כִּי הַמִּנְהָג לְיַחֵס הַבַּת אֶל הָאַחִים. וְהָיָה רָאוּי שֶׁתִּמָּנֶה לְמַעְלָה עִם בְּנֵי שֵׂעִיר וְדִישׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן וְתִמְנַע אֲחוֹתָם, אֲבָל הָיְתָה אֲחוֹת לוֹטָן בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לֹא אֲחוֹת שְׁאָר הָאַחִים, וְלָכֵן רָצָה לְיַחֵס אוֹתָהּ אֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, וְאֵינֶנָּה בַּת שֵׂעִיר הַחוֹרִי:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואחות לוטן תמנע - לפי שהיה גדול שבאחיו קורא לה אחות לוטן. וכן: אחות נביות. וכן: מרים הנביאה אחות אהרן.

daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואחות לוטן תמנע לפי שהוא גדול באחיו נתייחסה אחריו כגון אחות נביות אחות אהרן אחות נחשון.

Chizkuni