וַתָּ֤מׇת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ {פ}

ותמת דבורה. מָה עִנְיַן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, שָׁלְחָה דְבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַדֶּרֶךְ; מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ:

מתחת לבית אל. הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר:

תחת האלון. בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה, וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ אַלּוֹן. וְאַגָּדָה, נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה (בראשית רבה), וְאַלּוֹן בִּלְשׁוֹן יְוָנִי אַחֵר, וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ הַבְּרִיּוֹת כֶּרֶס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִרְסְמָהּ:

וּמִיתַת דְּבוֹרָה מֵנִקְתָּא דְרִבְקָה וְאִתְקְבָרַת מִלְרַע לְבֵית אֵל בְּשִׁפּוֹלֵי מֵישְׁרָא וּקְרָא שְׁמֵּהּ מֵישַׁר בָּכִיתָא

וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִכְנַס הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּין "וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל" וּבֵין "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד", וְהִפְסִיק בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁהָיָה בְּבַת אַחַת וּבְמָקוֹם אֶחָד, כִּי יַעֲקֹב בְּבֹאוֹ לוּזָה הִיא בֵּית אֵל בָּנָה מִזְבֵּחַ וְקָרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל, וְנִרְאָה לוֹ הָאֱלֹהִים שָׁם וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ, וְלָמָּה הוּשַׁם הַכָּתוּב הַזֶּה בְּתוֹךְ עִנְיָן אֶחָד. וְהַקָּרוֹב מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר פא ה) שֶׁיִּרְמֹז לְמִיתַת רִבְקָה, וְלָכֵן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא אַלּוֹן בָּכוּת, כִּי אֵין בְּכִי וַאֲנָקָה עַל הַמֵּינֶקֶת הַזְּקֵנָה שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁם הַמָּקוֹם עָלָיו, אֲבָל יַעֲקֹב בָּכָה וְהִתְאַבֵּל עַל אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת אֲשֶׁר אֲהֵבַתְהוּ וְשָׁלְחָה אוֹתוֹ שָׁם וְלֹא זָכְתָה לִרְאוֹתוֹ בְּשׁוּבוֹ, וְלָכֵן נִגְלָה אֵלָיו הָאֱלֹהִים וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְנַחֲמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְיִצְחָק אָבִיו אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם (בראשית כ"ה:י"א). וּבִשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ חֲכָמִים (סוטה יד), בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ. וְסִיּוּעַ לָזֶה מַה שֶׁאָמוּר לְמַטָּה (בראשית ל"ה:כ"ז) "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע", וְאִלּוּ הָיְתָה רִבְקָה שָׁם הָיָה מַזְכִּיר "אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ", כִּי הִיא הַשּׁוֹלַחַת אוֹתוֹ שָׁם וְהַגּוֹרֶמֶת לוֹ כָּל הַטּוֹבָה, וְיִצְחָק בַּעֲצָתָהּ צִוָּה אוֹתוֹ לָלֶכֶת שָׁם. וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ה:ח'), וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ אוֹתָהּ הַבְּרִיּוֹת, כָּרֵס שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִּרְסְמָהּ. וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא (פסדר"כ זכור ד). וְהִנֵּה גַּם מִיתַת לֵאָה לֹא יַזְכִּיר, אֲבָל הַכַּוָּנָה לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר הַמִּיתָה בְּרֶמֶז וְתָלָה הַדָּבָר בְּמֵנִקְתָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁדִּבֵּר בָּהּ לָמָּה הִסְתִּיר הָעִנְיָן וְלֹא גִּלָּהוּ. וְטַעַם הַקְּלָלָה אֵינוֹ מְחֻוָּר, שֶׁהֲרֵי הִזְכִּירוֹ בְּמִיתַת יִצְחָק (בראשית ל"ה:כ"ט), "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו". אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ כָּבוֹד בְּמִיתָתָהּ, כִּי יַעֲקֹב אֵינֶנּוּ שָׁם, וְעֵשָׂו שׂוֹנֵא אוֹתָהּ וְלֹא יָבֹא שָׁמָּה, וְיִצְחָק כָּהוּ עֵינָיו וְאֵינֶנּוּ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ, וְלָכֵן לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֶׁיִּקְבְּרוּהָ בְּנֵי חֵת. וְכָעִנְיָן הַזֶּה מָצָאתִי בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה בְּפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה [תנחומא תצא ד] אָמְרוּ, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּתָה רִבְקָה אָמְרִין מַאן יִפּוֹק קַמַּהּ, אַבְרָהָם מֵת, יִצְחָק יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְעֵינָיו כֵּהוֹת, יַעֲקֹב הָלַךְ לוֹ לְפַדַּן אֲרָם, יִפּוֹק עֵשָׂו רַשִּׁיעָא קַמַּהּ, וְיֵמְרוּן בְּרִיָּתָא לִיטִין בַּזְיָא דְּהָא כְּדֵין יָנְקִין. מָה עָשׂוּ, הוֹצִיאוּ מִטָּתָהּ בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה, לְפִי שֶׁהוֹצִיאוּ מִטָּתָהּ בַּלַּיְלָה לֹא פֵּרְשׁוּ הַכְּתוּבִים מִיתָתָהּ אֶלָּא מִן הַצַּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת", שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ", מָה בֵּרְכוֹ, בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה עֵשָׂו יְחִידִי בִּקְבוּרָתָהּ פָּחֲדוּ מִן הַקְּלָלָה וְלֹא רָאוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ לְכָבוֹד, וְזֶה עִנְיַן הָרֶמֶז. וְהָיְתָה דְּבוֹרָה עִם יַעֲקֹב כִּי אַחֲרֵי שֶׁבָּאָה עִם רִבְקָה שָׁבָה לְאַרְצָה, וְעַתָּה תָּבֹא עִם יַעֲקֹב לִרְאוֹת גְּבִרְתָּהּ, אוֹ נִתְעַסְּקָה בְּגִדּוּל בְּנֵי יַעֲקֹב לִכְבוֹד רִבְקָה וּלְאַהֲבָתָהּ וְהָיְתָה בְּבֵיתוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁאֵינָהּ הִיא הַמֵּינֶקֶת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית כ"ד:נ"ט) "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ", אֲבָל הָיְתָה מֵינֶקֶת אַחֶרֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּבֵית לָבָן וּבְתוּאֵל, וְעַתָּה יָבִיא אוֹתָהּ יַעֲקֹב עִמּוֹ לְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתָהּ לִכְבוֹד אִמּוֹ, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַנִּכְבָּדִים לִהְיוֹת לָהֶם מֵינִיקוֹת רַבּוֹת, כִּי רָחוֹק הוּא שֶׁתִּהְיֶה הַזְּקֵנָה הַשָּׁלִיחַ שֶׁתִּשְׁלַח אִמּוֹ לְיַעֲקֹב כְּדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן:

אלון בכות - לא נכתב אלא מפני שכל המקומות שהלך יעקב בחזרתו הולך ומפרש. פנואל, סוכות, אל אלהי ישראל, שלם עירו של שכם, לוזה, אל בית אל, אלון בכות, בית אל השני שאחר וירא אלהים אל יעקב עוד,בית לחם אפרת, מגדל עדר.

אַלּוֹן בָּכוּת. וְזֶה הִפְסִיק הַגָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת (שבת ל:).

ותמת דברה פירש״‎י מה ענין דבורה בבית יעקב כלומר מהיכן נמצאת דבורה עם יעקב הרי כתיב כי במקלי עברתי אלא מלמד ששלחה רבקה את דבורה אחר יעקב להחזירו הוא שנאמר וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך, ושלחתי ולקחתיך משם, ולא רצה לבא ודבורה שהתה עם יעקב בבית לבן ומתה בדרך אצל יעקב ולפי שסתם למעלה שמה כשאמר וישלחו את רבקה אחותם ואת מיניקתה, בא עכשיו והזכיר שמה.