בְּרֵאשִׁית ל״ה · כ״ג

בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את בני לאה: בכור יעקב ראובן, ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון. רש״י מבאר שאפילו בשעת הקלקלה של מעשה בלהה קרא הכתוב לראובן ״בכור״, ושהוא בכור לנחלה, לעבודה ולמניין, ולא ניתנה הבכורה ליוסף אלא לעניין השבטים שנעשה לשני שבטים. ספורנו מבאר שראובן לא נפל מן הבכורה בדיני שמים מפני התשובה, ואף לא בעולם הזה עד שהפילו יעקב אביו בדיני אדם בברכתו. אור החיים מבאר שהכתוב הודיע שהוא בכור יעקב כדי שלא נחשוד בו את מעשה בלהה כפשוטו, שהרי חזר ומנאו עם שאר אחיו.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, רשב״ם, ספורנו, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בכור יעקב. אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה קְרָאוֹ בְּכוֹר:

בכור יעקב. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְמִנְיָן, וְלֹא נִתְּנָה בְכוֹרָה לְיוֹסֵף אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים - שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּנֵי לֵאָה בּוּכְרָא דְיַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָׂשׂכָר וּזְבֻלוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויהי[ו] בני יעקב שנים עשר - עתה כשנולד בנימין היו שנים עשר ועד שסיים כל ענין אותה הפרשה לא היה רוצה להפסיקה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. שֶׁלֹּא נָפַל מִן הַבְּכוֹרָה בְּדִינֵי שָׁמַיִם מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה הַמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְלֹא נָפַל מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁהִפִּילוֹ יַעֲקֹב אָבִיו בְּדִינֵי אָדָם, כְּעִנְיַן כָּל מִי שֶׁהָיָה חַיָּב נִדּוּי שֶׁלֹּא הָיָה מְנֻדֶּה עַד שֶׁיְּנַדֵּהוּ חָכָם בַּדּוֹר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז.) מְנָלַן דִּמְשַׁמְּתִינָן דִּכְתִיב "אוֹרוּ מֵרוֹז" (שופטים ה:כג), דְּהָכִי סָבַר גַּבְרָא רַבָּא פְּלַנְיָא דִּכְתִיב "אָמַר מַלְאַךְ ה'", וְכֵן הוֹרוּ הָאַחֲרוֹנִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ הֱיוֹתוֹ בְּכוֹר יַעֲקֹב, לוֹמַר שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב בּוֹ דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן דִּכְתִיב בְּסָמוּךְ ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה״, כִּי לֹא שָׁכַב מַמָּשׁ. וְהָרְאָיָה, שֶׁחָזַר וּמְנָאוֹ עִם שְׁאָר אֶחָיו, דִּכְתִיב ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״, וְלָזֶה רָשַׁם וְאָמַר בְּכוֹר יַעֲקֹב, כִּי הוּא בְּכוֹר יַעֲקֹב, וְלֶהֱיוֹתוֹ טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב, בְּחִינָה זוֹ תַּשְׁרֵשׁ בּוֹ הַרְחָקַת הַתִּעוּב וְלֹא תַחְשְׁדֶנּוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל