בְּרֵאשִׁית ל״ה · כ׳

וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃

במילים פשוטות

יעקב מציב מצבה על קבורת רחל, היא מצבת קבורת רחל עד היום. לפי פשט הפסוק סימן יעקב את מקום הקבר במצבה קבועה שנשארה לזיכרון עד ימי כתיבת התורה. רשב״ם מציין שזו המצבה שהזכיר שמואל לשאול כשהלך ממנו לאחר שמשחו למלך. ספורנו מבאר שהציב מצבה על קבורתה מפני שהקבר על אם הדרך, ויש לחוש לחיטוטי קברים, כלומר שהעוברים לא יפגעו בקבר, ולכן סימנו במצבה בולטת. בכך כיבד יעקב את זכר רחל וסימן את מקומה למען הדורות הבאים.
מבוסס על פשט הפסוק, רשב״ם, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲקֵים יַעֲקֹב קַמְתָא עַל קְבֻרְתַּהּ הִיא קָמַת קְבֻרְתָּא דְרָחֵל עַד יוֹמָא דֵין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קבורתה. וקברה שוים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

היא מצבת קברת רחל - שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו לאחר שמשחו למלך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

מַצֵּבָה עַל קְבוּרָתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהַקֶּבֶר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְחִטּוּטֵי קְבָרִי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל