בְּרֵאשִׁית ל״ד · ד׳

וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃

במילים פשוטות

שכם פונה אל חמור אביו ומבקש ממנו שיסדר ויקבל עבורו את הנערה לאישה. לפי פשט הפסוק, כדרך הזמנים ההם הבן מבקש מאביו שיטפל בעניין הנישואין ויפנה אל משפחת הנערה, ולכן שכם מטיל על אביו את המשא ומתן. אונקלוס מתרגם את המילה ״הילדה״ בלשון ״עולמתא״, כלומר נערה צעירה. הבקשה מנוסחת בלשון תקיפה של ״קח לי״, המבטאת את ביטחונו של שכם, שהיה נשיא הארץ, שיצליח להשיג את מבוקשו.
מבוסס על פשט הפסוק, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר שְׁכֶם לַחֲמוֹר אֲבוּהִי לְמֵימָר סַב לִי יָת עוּלֶמְתָּא הָדָא לְאִנְתּוּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל