וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יהָ וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃

שכם עצמו פונה אל אבי דינה ואל אחיה ומבקש למצוא חן בעיניהם, ומצהיר שכל אשר יאמרו לו ויבקשו ממנו כתנאי, הוא מוכן לתת. לפי פשט הפסוק, שכם מדבר בלשון של תחינה והכנעה, ומגלה נכונות מלאה לשלם כל מחיר כדי לשאת את דינה. אונקלוס מתרגם את הבקשה ״אמצא חן בעיניכם״ בלשון ״אשכח רחמין בעיניכון״. דבריו של שכם מבטאים את גודל חשקו בדינה ואת רצונו לרצות את משפחתה בכל דרך אפשרית.