בְּרֵאשִׁית ל״ד · י׳

וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃

במילים פשוטות

חמור מוסיף ומפתה שבני יעקב יוכלו לשבת בארץ, שתהיה פתוחה לפניהם, לשבת בה, לסחור בה ולהיאחז ולקנות בה נחלה. ספורנו מעיר שהצעה זו היתה נדיבה במיוחד, שכן על פי המנהג באותם ימים הסחורה לא היתה מותרת לגרים ולזרים, וכפי שמצאנו בדברי חז״ל שבן עיר יכול לעכב בעד בן עיר אחרת מלסחור במקומו. רשב״ם מבאר את צורת המילה ״וסחרוה״ מבחינה דקדוקית. בהצעה זו ביקש חמור להראות פתיחות מלאה ולשכנע את בני יעקב להשתקע במקום.
מבוסס על ספורנו, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעִמָּנָא תֵּתְבוּן וְאַרְעָא תְּהֵי קֳדָמֵיכוֹן תִּיבוּ וְעֲבִידוּ בַהּ סְחוֹרְתָּא וְאַחֲסִינוּ בַּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וסחרוה - החי"ת גורמת הקמ"ץ וכן מן גאל גְּאָלַנִי מן שחט וַיִּשְׁחָטוּהוּ מן שאל וישאלוני משפטי צדק. מן בחר בחרוהו. מן פעל יפעלוהו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וּסְחָרוּהָ. עִם הֱיוֹת הַסְּחוֹרָה אָז בִּלְתִּי מֻתֶּרֶת לְגֵרִים, כְּאָמְרָם (בבא בתרא כא:): "בַּר מָתָא אַבַּר מָתָא אַחֲרִיתִי מָצֵי מְעַכֵּב:"

מקור: ספריא · נחלת הכלל