אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּקְרִיבָן לְחֵינָתָא אִנוּן וּבְנֵיהֶן וּסְגִידוּ
Onkelos Genesis
בְּרֵאשִׁית ל״ג · ו׳
וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
השפחות ובניהן ניגשים ומשתחווים לפני עשו. חזקוני מדייק בלשון הפסוק ומעיר שהילדים לא נזכרו במפורש כמשתחווים, ומבאר בכמה דרכים. בדרך אחת, השפחות עצמן השתחוו והבנים רק ניגשו עמן. בדרך אחרת, בני השפחות אמרו שראוי שאמותיהם השפחות ישתחוו, אבל הם עצמם בני יעקב ולא רצו להשתחוות עם אמותיהם, ואילו אצל בני לאה ובני רחל שראו את אמותיהם הגבירות משתחוות, השתחוו גם הם עמהן, ולכן נאמר בהם בפירוש ״וישתחוו״. אונקלוס מתרגם בפשטות שהשפחות ובניהן קרבו והשתחוו.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין אבל ילדיהן לא התשחוו לפי שהיו בני השפחות ואין קפידה להתכבד בהם. ד״א הבנים לא עשו אלא הגשה לבד עם השפחות אמותם אבל לא רצו להשתחוות עם אמותם אמרו דין אמותינו להשתחוות יען כי הם שפחות ואנחנו בני יעקב, אבל בני רחל ובני לאה כשראו אמותם הגבירות משתחוות השתחוו גם הם עמהם ולכך כתיב בהו וישתחוו.
Chizkuni